תוכן העניינים
מבוא – ההיסטוריה של הפמיניזם על קצה המזלג                                                            3
גישות בחקר הנשים במזרח התיכון                                                                                 6
התפתחות המחקר המגדרי ומקורותיו                                                                              8
התעוררות הנשים                                                                                                          12
המעמד האישי באסלאם                                                                                                16
עיתונות הנשים במצרים                                                                                                 19
הרעלה – מהסרה לכיסוי                                                                                                21
סיכום  – פריצת גדר המגדר                                                                                            23
רשימת מקורות                                                                                                             
5 מבוא – ההיסטוריה של הפמיניזם על קצה המזלג הפמיניזם, פותחת פרופ' ג'ודית' לורבר את ספרה Gender Inequality, אינו רק שנאת גברים או אמצעי לשימוש בפרסומות כאלה ואחרות, כפי שהתקשורת, לצד אינטלקטואלים כאלה ואחרים, מתיימרים לטעון. השימוש שנעשה במושג פמיניזם כיום, במובנו הרחב, הוא לא יותר מאשר עיוות פופוליסטי, שהושרש בתודעה הכללית על ידי מבקרי הפמיניזם.
הפמיניזם, ככלל, נולד כתופעה חברתית, שמטרתה לקדם את רמת האישה. המונח נטבע בסוף המאה ה-19 כדי למתוח ביקורת על השליטה הגברית, ולתמוך בזכויות הנשים, כפי שהובטחו כבר במהלך המהפכה הצרפתית. המחקר הפמיניסטי, הבוחן את ההיסטוריה האנושית בפריזמה מגדרית, הוא אחת הנגזרות של האג'נדה הפמיניסטית. למעשה, אי אפשר לדבר על פמיניזם אחד ומוחלט, אליבא דלורבר, אלא על פמיניזמים, ברבים – פמיניזם ליברלי, מרקסיסטי, סוציאליסטי, רדיקלי, פוסט-קולוניאלי ועוד. לאורך ספרה בוחנת לורבר את הנחות היסוד של כל אחד מהסוגים השונים, אך מתמקדת, כמו חוקרות רבות וטובות אחרות, בפמיניזם כפי שהוא בא לידי ביטוי בקרב מדינות המערב.
הסטוריונית אחרות של הפמיניזם מסתפקות בטענה כי מאז הופעת המונח נעשו בו שימושים שונים במשמעויות שונות, והוא סיפק השראה לתנועות רבות ושונות, אך גם כאן ההתמקדות היא בעולם המערבי. כך למשל, נטען כי רק בעשור הראשון של המאה ה-20, לאחר שהמונח חדר מהשפה הצרפתית לאנגלית – בבריטניה, ולאחר מכן בארצות הברית, החלו להתפתח זרמים פמיניסטיים שונים, וכי כיום אין ספק שהפמיניזם האמריקני שונה מהצרפתי והאירופאי.
בעשרים השנים האחרונות התקבל הרושם, כי דווקא תחום הנשים והמגדר בחקר ההיסטוריה של המזרח התיכון, זוכה לתשומת הלב הרבה ביותר. עם זאת, העיסוק ההיסטורי בנשים, יחסית לעיסוק סוציולגי-אנתרופולוגי, עדיין נמצא בפיגור, והמחקר הפמיניסטי עוד מפגר אחריו. מרגוט בדראן היתה אחת הראשונות שהעניקה למונח פמיניזם משמעות בהקשר המזרח תיכוני, והגדירה אותו כ"מודעות למגבלות המוטלות על נשים בגלל מינן, נסיונות להסיר מגבלות אלה ונסיונות לפיתוח מערכת שוויונית בין המינים, בה יהיו תפקידים חדשים לגברים ולנשים". כבר כנגד טענה זו נמתחה ביקורת, היות שהתבססה על ההגדרה המערבית לפמיניזם, הגדרה שאינה מתחשבת במצבן המורכב של הנשים בעולם השלישי, אלא נובעת מהפמיניזם ה"לבן", של נשים אירופאיות בנות המעמד הגבוה. ההתמקדות היתה באי-שוויון בין המינים, תוך התעלמות מהבדלי מעמד, גזע, לאום, שגם הם חלק ממערך הכוחות איתו התמודדו הנשים. עם התרחבות הדיון, והמחקר בהיסטוריה של הפמיניזם, כך שיכלול בתוכו מאבקי נשים בעולם כולו, ובמזרח התיכון בכלל זה, נדרשה הגדרה חדשה למונח פמיניזם עצמו – הגדרה שתציג את הדומה בין המאבקים, אך תכיר בהבדלים ובהיבטים הייחודיים לכל מקום.
החוקרת הפמיניסטית צ'לה סנדובל מציעה את המונח "מודעות אופוזיוציונית" (oppositional consciousness), שמשמעותו היא היכולת לקרוא את יחסי הכוחות הקיימים ולבחור את הדרך להתמודד איתם או לצאת כנגדם.
חוקרות הנשים במזרח התיכון, באמצן מונח זה,  קובעות כי תנועות נשים במזרח התיכון הגדירו את תחומי פעילותן, ואת עמדתן הפוליטית, באמצעות תהליך אינטראקטיבי, של זיהוי הגורם לו התנגדו. בפלסטין ובמצרים היה זה מאבק לאומי, שהוחלף במאבק למען זכויות, כנגד הגברים. הגדרה דינמית כזו מאפשרת התאמה של המכניזם האוניברסלי למקרים הנפרדים.
מטרתה של עבודה זו לבחון את המחקר הפמיניסטי-מגדרי שהתפתח בעשורים האחרונים כחלק מחקר המזרח התיכון, החל מההגדרות הייחודיות שניתנו לו בהקשרו האזורי,  דרך מושגי היסוד הבסיסיים שאפיינו אותו בראשיתו, ועד למגמות השונות, בעבר ובהווה, שהותוו גם מצד החוקרים המערביים, וגם מצד החוקרים (ובעיקר החוקרות), בני המזרח התיכון עצמו. על מנת לעמוד מקרוב על ההתפתחויות השונות אתמקד בכמה מקרי מבחן, דוגמת חקר עיתונות הנשים, מעמד האישה, וסוגיית הרעלה, ואעמוד על הגישות השונות במחקר אליהן.