1. מבוא
עיצובה של מדיניות החוץ של ארה”ב במזה”ת החל לאחר 1945 (1) , כאשר האמריקאים החלו להתערב התערבות ממשית בזירה הגלובלית.
כבר אז הייתה הסכמה לאומית לגבי אופן ניהול מדיניות החוץ והביטחון תוך התבססות על ההנחות והתפיסות הבאות :
א. הקומוניזם הוא סוג של אידיאולוגיה תוקפנית ששואפת להתפשט. כאשר אידיאולוגיה זו בשיתוף הכח הצבאי הנתון בידי בריה”מ מהווה סכנה לאמריקאים ב. האיום הקומוניסטי הוא גלובלי ויש צורך להלחם בו בכל מקום ובכל זמן.
ג. ארצות הברית היא המעצמה היחידה שיש לה גם יכולת וגם רצון המאפשרים לה לעמוד מול האיום הקומוניסטי .
ד. במרכז היחסים הבין לאומיים עומדת מערכת היחסים בין ארה”ב לבריה”מ .
ה. ארה”ב היא מדינה נדיבה ואובייקטיבית ולא מעונינת בכיבוש, אך תמיד בכל עת לצד מדינות חופשיות מותקפות בתוך מגמה לסייע להן.
ו. ארה”ב לא תערב פוליטיקת פנים בכל הנוגע למדיניות החוץ. ז. נשיא ארה”ב הוא המעצב העיקרי של מדיניות החוץ, במסגרת זו הפכה ארה”ב להיות “השוטר של העולם” (2) .
(1) יזהר מ. מדיניות החוץ של ארה”ב , הוצאת עם הספר בע”מ, ת”א . 1977 , עמ’ 9 .
(2) שם.
מחד גיסא וכמעורבת מרכזית במכלול הנושאים הקשורים במזרח התיכון מאידך גיסא.
כאשר יש צורך לציין כי מרקם היחסים המיוחד שנוצר בין ארה”ב לבין ישראל, מהווה משקל נכבד בקביעת המהלכים שארה”ב ביצעה במזרח התיכון.
בדצמבר 1962 אמר הנשיא האמריקאי ג’ון פ. קנדי לגולדה מאיר ששמשה אז כשרת החוץ של ישראל , “בין ארה”ב לישראל קיימת מערכת יחסים מיוחדת שניתן להשוותה רק למערכת היחסים ששררה בין ארצות הברית לבין בריטניה ושהקיפה נושאים בינלאומיים מגוונים” (3) .
בנוסף קנדי אישר כי בין ארה”ב לישראל קיימים יחסים בעלי אופי ייחודי שהתפתחו מאז הקמתה של מדינת ישראל . (4) בשנת 1977 הנשיא קרטר הביע בפומבי את אותם רחשי לב ואמר “יש לנו יחסי ידידות מיוחדים במינם עם ישראל , אסור שאיש במדינתנו או בעולם יטיל ספק כלשהו בעובדה שמחויבותנו הראשונה במזרח התיכון הוא להגן על זכותה של ישראל להתקיים קיום של קבע בתנאים של שלום” . (5) יחסי ישראל ארה”ב הגיעו לקרבה העולה על מערכת היחסים שהייתה קיימת בין אמריקה לבעלות הברית האחרות וזאת למרות שמעולם לא חתמו שתי הארצות הללו חוזה הגנה . ראוי לציין כי תופעה זו עניינה פוליטיקאים וחוקרים רבים . (6) בעבודתי זו התייחס להשוואה בין שני נשיאים אמריקאיים, בוש וקלינטון בקובעם את מדיניות ארה”ב כלפי המזה”ת תוך התייחסות למספר נקודות מפתח.
(3) גילבוע א. ארה”ב ישראל – תשתית היחסים המיוחדים הוצ’ מדינת ישראל, משהב”ט , 1993 .
(4) שם.
(5) שם.
(6) שם.
בחרתי בביצוע השוואה בין שני הנשיאים הללו דווקא, משום ששני הנשיאים הללו מביעים ניגודים משמעותיים :
א. אחד רפובליקני (הנשיא בוש) ואחד דמוקרטי (הנשיא קלינטון ) .
ב. התייחסות הנשיא בוש לממשלתו של שמיר תוך הבלטת עניין הערבויות לעומת התייחסות הנשיא קלינטון לממשלתו של רבין ופרס.
ג. התייחסות הנשיא בוש אל המזה”ת וישראל בזמן קביעת הסכמי מדריד לעומת התייחסות הנשיא קלינטון אל המזה”ת וישראל בזמן קביעת הסכמי אוסלו .
ד. התייחסות הנשיא בוש והתנהגותו בזמן מלחמת המפרץ לעומת התייחסות הנשיא קלינטון והתנהגותו בזמן הפגנת הכח של ארה”ב מול עיראק בשנת 1996 .
והסיבה העיקרית להשוואה בין שני נשיאים אלו היא השוואה בין שני נשיאים , שהאחד מהם (הנשיא בוש) ידוע כנשיא שהטיב עם ישראל הכי פחות, לבין השני (הנשיא קלינטון) הידוע כנשיא האמריקאי שהינו התומך הנלהב ביותר בישראל מבין כל נשיאי ארה”ב עד כה .
| מילות מפתח | אמריקה, ארצות הברית, דמוקרטי, המזרח התיכון, הסכמי אוסלו, הסכמי מדריד, ישראל, מדיניות חוץ, נשיא, ערבויות, ערבים, קלינטון, רפובליקאי, שילטון |
| מקצוע/ות | מדעי המדינה ויחבל |
| מספר מילים | 3488 |
| מספר מקורות | 10 |
| שנת הגשה | 1997 |