מוסר ועסקים – מוסר ומדיניות שיווק האם התביעה למוסר בעסקים פירושה הטלת מגבלות חמורות על פרסום מוצרי טבק לבני נוער ?

1 .מבוא
האדם בחברה בת-זמננו, נחשף מידי  יום למוצריה השונים של הפרסומת המסחרית. הוא מאזין וצופה בתשדירי הפרסומת ברדיו ובטלוויזיה, בסרטוני הפרסומת בקולנוע ובמודעות הפרסום בעיתונות ובשלטי חוצות. חשיפתו של הפרט לפרסומת המסחרית בביתו ומחוצה לו בתדירות כה גבוהה, מעלה את השאלות מהם המסרים המועברים באפיקים אלה, כיצד הם מועברים ומה ניתן ללמוד מכך על החברה (אוריאלי,
1 989) .
מטרת עבודה זו לבחון האם התביעה למוסר בעסקים פירושה הטלת מגבלות חמורות על פרסום מוצרי הטבק לבני נוער ? הדיון בסוגיה זו הוא חלק מהדיון הכללי הבא לבחון האם מדיניות השיווק של התאגידים המסחריים הבינלאומיים עומדת בבחינה מוסרית, ותאגידי מוצרי הטבק בפרט.
הפרסומת הופכת להיות יותר ויותר כדלק בגלגלי אמצעי תקשורת ההמונים, אף כי  היא איננה רק גורם מממן. מוקצב לה שטח בעיתון, זמן שידור ברדיו ובטלוויזיה ולרשותה עומדים אנשי מקצוע מיומנים ואמצעי הפקה מתקדמים ומשוכללים. במשאבים אלו הפרסומת קונה לה השפעה, וזו הרי מטרתה . בדרך פעולה טמונה הסכנה שיהיה מי שיעשה שימוש לרעה בעצמתה.  שימוש לרעה עלול להיות בדמות פגיעה באנשים או פגיעה בערכים חברתיים. כל כן מן הראוי שיחולו על הפרסומת מעבר לכללי האתיקה ה"רגילים" גם הוראות חוק וכללי אתיקה העוסקים בהגנת הצרכן. לדוגמא :
כללים המחייבים אמת בפרסום, אוסרים על ניצול תמימותם של ילדים, הימנעות מפרסום הזורע בהלה וכדומה. בחלקה הראשון  של העבודה אציין נתונים כללים על תעשיית הטבק העולמית, שיעורי צריכת הטבק וסדר גודל של תעשיית הטבק. בחלקה השני אבדוק את סוגיית המתבגרים ופרסום מוצרי הטבק. האם חברות הטבק פונות  באמצעות הפרסומת לגיוס קהל צרכנים חדש מקרב המתבגרים הצעירים. חלקה השלישי של העבודה ידון בנזקי צריכת מוצרי הטבק, נזקים בריאותיים, כלכליים וחברתיים. חלקה הרביעי של העבודה יבחן את הבעיה המוסרית בפניית חברות הטבק לקהל יעד צעיר. האם בכך קיימת בעיה מוסרית ? וכיצד. בחלקה החמישי של העבודה אבדוק את הדרכים להתמודדות עם  הפער המוסרי הן באמצעות בחינת אמצעי הפיקוח החיצוניים המוטלים על חברות הטבק, והן בחינת אמצעי הריסון הפנימיים המופעלים בחברות הטבק. חלקה האחרון של העבודה יציג את סיכום הדברים ויכלול דיון ומסקנות .
שאלת המחקר האם התביעה למוסר בעסקים פירושה הטלת מגבלות חמורות על פרסום מוצרי טבק לבני נוער ?
האם פעילות כלכלית-עסקית מוסרית פירושה הגבלת פרסום מוצרי צריכה שונים כגון סיגריות ומצרי טבק ? בשאלה זו גלומה ההסכמה הבסיסית כי תעשיית הטבק ככל שאר התעשיות והחברות המסחריות מחויבת בבחינה מוסרית מתמדת, הן בבחינה פנימית על ידי מנהליה והן בבחינה חיצונית על ידי הממשלות והצרכנים. מדיניות השיווק של כל גוף כלכלי היא תוצר של תהליך ארוך הממצא את מטרותיה העסקיות של החברה. מדיניות השיווק מושפעת מגורמים רבים ובכללם : ניתוח שוק  הצרכנים, צפייה להתפתחות כלכלית  במשק, מצבה הכלכלי של החברה, הרכב מחזיקי השליטה בחברה ועוד גורמים רבים.
במסגרת עבודה זו, אבחן האם מסעות הפרסום האגרסיביים בכלי התקשורת תואמים את המדיניות המוסרית שהציבור מצפה מארגונים כלכליים לנקוט ובדגש מתעשיית הטבק. באופן ממוקד יותר אבחן האם מסעות הפרסום מגובים בהליך קבלת החלטות מוסרי העומד בקנה מידה ציבורי וכן האם ההגבלות המוסריות משמען גם מגבלות חמורות על פרסום מוצרי טבק.
תוכן עניינים

1 .            מבוא ..            3
2 .      תעשיית הטבק  – נתונים מרכזיים –5
3 .      המתבגרים ופרסום מוצרי הטבק –..8
4 .      נזקי מוצרי הטבק ..10 5.      אחריות חברות הטבק       5.1
אחריותם הנורמטיבית של חברות הטבק -.14
5.2
אחריותם המוסרית של חברות הטבק (ניתוח על פי מודל       השלבים לקבלת החלטה מוסרית בארגון) -15
6 .      ריסון המערכת העסקית
6 .1  אמצעי פיקוח וריסון המוטלים על חברות הטבק –..20
6 .2  ריסון פנימי של חברות הטבק -..22
7.      הפער המוסרי – דרכי התמודדות –23
7.1  התיאוריה התועלתנית ..24
7.2  התיאוריה הקנטיאנית ..
5 7.3  הגישה החוזית –..26
7.4  התמודדות עם הסוגיה בסיוע גישת בעלי העניין –.27
8.  דיון ומסקנות -..29
9.  ביבליוגרפיה –