מבוא
אין תופעות הטורדות יותר את שלוותו של נאמן אסלאם ומחוללת בו סערת רגשות מאשר נערה פזורת שיער החולפת על פניו. הידיעה, כי אשת השכן עובדת במשרדו של עורך-דין עד שעות הערב המאוחרות; ההכרח לחלוף מדי יום ליד חלון הראווה של ספריית וידיאו; הדוגמניות המככבות בפרסומות. נושאי האישה, המין והמוסר בהקשרים האלה כרוכים יחדיו באותו תחום חיים, שבו מוצאים האסוציאציות, הפנטזיות, הרגשות והיצרים את ביטויים העז ביותר, כמו גם המתח שבין טומאה וטהרה, תאווה וכיבוש היצר, צניעות ופריצות, זלזול בבני אדם ויראת כבוד כלפיהם, חייתיות ואנושיות – מושגים שיש להם משמעות עמוקה בהשקפת העולם של נאמני האסלאם ובהלכות החיים שלהם.
סוגיה חשובה נוספת הכרוכה בנושאים אלה היא המשפחה. כך מתקיים למעשה בשיח של נאמני האסלאם ובהגותם תחום שלם, שבו נידונים בהרחבה הסוגיות האלה ואחרות הנסמכות להן: האישה, מעמדה, השכלתה ועבודתה; נישואין, זוגיות, משפחה וילדים; מין ומוסר בהקשר של המין. בביטאוניהם של נאמני האסלאם, לצד מדורים כמו "הכלכלה האסלאמית", מופיעים בקביעות מדורים כמו "פינת האישה האסלאמית" או לקראת "בית אסלאמי", והם נותנים בהם ביטוי למידת חשיבותו הרבה של התחום הזה בעיניהם ולתפישתם, כי המציאות בסוגיות אלה היא מהיבטיו החשובים של המשבר התרבותי הכולל בחברה האסלאמית בת-ימינו.
מגדר האישה בחברה המוסלמית, שהיא חברה פונדמנטליסטית, בא לידי ביטוי בכתביהם של נאמני האסלאם, שבהם הם מגדירים את תפקיד האישה בחברה האסלאמית. מגדר (gender) נוגע להבדלים בין גברים לנשים, שהם תוצאה של התייחסות חברתית-תרבותית שונה (להבדיל מהמונח מין (sex), המכוון להבדלים הביולוגיים בין גברים לנשים).
הספרות העוסקת במגדר מדגישה את ההבדלים בתפקידים של נשים וגברים, ומתוך כך את צורכיהם השונים, הבאים לידי ביטוי בתכנון ובפיתוח. ההבחנה הברורה ביותר הקיימת בספרות היא בין "התפקיד המשולש" של הנשים, ל"תפקיד הכפול" של הגברים, האופייניים לחברות  מתפתחות, אך  גם  לחברות  מערביות. התפקיד המשולש של הנשים כולל את האחריות על הולדת הילדים וגידולם, את העבודה היצרנית של הנשים, ואת המטלות הקהילתיות, המתבטאות במדינות מתפתחות בדאגה לשירותים כמו מים, חינוך ובריאות, ובחברות מפותחות בארגון חיי המשפחה. תפקיד הגבר מתבטא בעיקר בדאגה לפרנסה ובתפקידים קהילתיים ארגוניים שהוא ממלא בשכר. לחברה המרוקאית לא זרים כל אותם אלמנטים האופייניים לחברה מוסלמית- פונדמנטליסטית, בכל הקשור להתייחסות חברתית-תרבותית למעמד האישה ותפקידיה בחברה. מרבית הנשים במרוקו לא יודעות קרוא וכתוב, משום שלא נחשפות בפניהן אפשרויות רבות ללכת ללמוד במוסדות לרכישת השכלה, ומאחר ומנת חלקן היא לנהל את משק הבית, ולגדל את ילדיהן. מעט מאוד נשים ממלאות תפקידים בכירים במדינה. המעמד הבינוני המבוסס הוציא מקרבו דווקא עורכות דין רבות (40 אחוז מעורכי הדין במדינה הם נשים), אולם אין במרוקו ולו שופטת אחת.
חוקי המשפחה ומעמד האישה (חוק מעמד האישה) נשענים בבסיסם על האסכולה המאליכית, אחת מארבע אסכולות ההלכה של האסלאם, המאפשרת פוליגמיה וגירושים על פי דרישת הבעל בלבד. מצד שני,בחברה העירונית בולטים סממנים של מודרניות: נשים רבות עובדות במקצועות חופשיים ולומדות במוסדות אקדמיים (בין השאר, במרכזים ללימודי נשים הפועלים בכמה אוניברסיטאות במרוקו).
מחקרים פמיניסטיים מתפרסמים בערבית וצרפתית; העיתונות הכתובת והמשודרת עוסקת בעשור האחרון בנושאים חברתיים שבעבר לא העזה לגעת בהם; מאז שנת 1993 מתחילים לראות את פירותיו של תהליך שינוי איטי והדרגתי, בכל הקשור למעמד הנשים ומקומן בחברה המרוקאית.    בעבודה זו ברצוני להתמקד במעמד האישה המרוקאית בחברה המרוקאית, תוך כדי שימת דגש על השינויים החיוביים שהתחוללו בנושא זה בתקופה האחרונה. דגש ניכר יושם על מצבה המשפחתי של האישה. דהיינו, נושאי הנישואין, הילדים, הגירושין, ותכנון המשפחה. חלקים אלו ילמדו אודות מעמדה של האישה בתחומים אלו, ושינויים שהתחוללו בקרבם לאורך השנים. שני נושאים נוספים הקשורים לכך, נושאי ההשכלה ותעסוקת האישה, ייבחנו גם כן. לבסוף תבוצע בחינה של מגמות פמיניסטיות שהתהוו ומתהוות ברחבי מרוקו, ומידת השפעתן על תחומי חיי הנשים ברחבי המדינה.