מבוא
הר געש הוא מבנה געשי דרכו נפלטת לבה בפני השטח. החומר הגעשי הנפלט נערם סביב מרכז הפליטה ויוצר על-פי רוב מבנה חרוטי שבפסגתו לוע (crater). הלוע הנו שקע המציין את ראש צינור ההזנה שדרכו זרמה הלבה. הוא נוצר בתום הפעילות הגעשית עקב ירידת הלחץ בהר והתנקזות הלבה חזרה אל המאגר בעומק. גם ארץ ישראל היא אזור שהייתה בו פעם פעילות געשית, ומצויים בה מספר הרי געש כבויים.
לגבי השאלה מתי אירעה הפעילות הגעשית ברחבי ארץ ישראל, הרי שהתשובה לכך ניתנת בקביעת גיל סלע הבזלת בכל אחד מהמקומות בהן היא התרחשה. גיל סלעי הבזלת ברמון הוא כ-100 מיליון שנה, ואילו הבזלת בקרני-חיטין ובגולן צעירה יחסית – בתחום של מיליון שנה עד עשרות אלפי שנים לפני זמננו. היו אפוא לפחות שני שלבים חשובים בפעילות הוולקנית בארץ. סלעים וולקניים מצויים במקומות נוספים בארץ ישראל, ומקביעת גילם מסתבר, שהיו עשרות שלבים וולקניים כאלה בתקופות גיאולוגיות שונות.
בהיסטוריה הגיאולוגית של הארץ וסביבותיה מופיעות מספר פאזות וולקניות, בהבדלי זמן ניכרים ביניהן:
1.       הפאזה הוולקנית של סוף הפרקמבריום המופיעה בארץ במחשופי הפרקמבריום ליד אילת, והמתבטאת בפעילות חיצונית של זרמי לבה, ובפעילות אינטרוזיבית של דייקים.
2 .       לאחר הפסקה ארוכה, מתחדשת באזור פעילות וולקאנית בתקופת היורא ותחילת הקרטיקון התחתון, שעקבותיה נחשפים בארץ מכתשי הרמון והעריף.
3 .       עם תום הפעילות הוולקאנית בתחילת הקרטיקון התחתון, חלה שוב הפסקה ממושכת, הנקטעת על ידי פעילות וולקאנית מקומית באזור הכרמל ואום-אל-פאחם, בתקופת הקנומן עד סנון.
לפאזה זו אין כל הקבלה באזורים אחרים בארץ ובמזרח הקרוב, ומכאן עניינה המיוחד.
4.       עם תחילת הניאוגן מתחילה פאזה וולקאנית חדשה, הנמשכת גם בפלייסטוקן, והקשורה לאזור הטקטוני של השקע האפריקני הגדול. בארץ מתבטאת פאזה זו בגליל המזרחי, בצורת זרמי לבה וטופים בסיסיים, בעלי קרבה אלקלינית.
כפי שצוין בפאזה השלישית, לפעילות הוולקאנית באזור הכרמל אין כל הקבלה באזורים אחרים, ומכאן העניין בעיסוק הבא. ובכך אכן תעסוק עבודה זו. העבודה תיבחן את הפעילות הגעשית בכרמל, על כלל היבטיה, מרכיביה, מאפייניה ותוצאותיה השונים.