תוכן העניינים:
שלב א' כולל את המרכיבים הבאים:
תקציר …-………………………………………………………………………  4
חשיבות סוגיית הקרינה בתחום הביולוגיה הסביבתית ………………………………  5
שתי דוגמאות לאופן ביטוי יחסי הגומלין בין האדם לסביבה בהקשר לקרינה ……………7  הממדים בהם מתמקדת סוגיית הקרינה …………………………………………… 8
   שלב ב' כולל את המרכיבים הבאים:
ניתוח סוגיית הקרינה :
ידע תוכני …………………………………………………………………… 12
הבנת מהות המדע ……………………………………………………………. 
1 6  פיתוח מיומנויות חשיבה למידה ………………………………………………… 17
טיפוח מודעות להיבטים ערכיים הקשורים למדע החברה …………………………… 20 ביטוי ארבעה עקרונות מרכזיים של פיתוח בר-קיימא בנושא קרינה …………………  22
שלב ג' כולל את המרכיבים הבאים:
ניתוח מחקר מדעי ראשון    ……………………………………………………  24
ניתוח מחקר מדעי שני    ………………………………………………………  26
סיכום   ……………………………………-…………………………….  29  רפרנט  …-…………………………………………………………………….  30 תקציר בעבודה הזאת אני מציג את השפעת הקרינה במיוחד קרינה אלקטרומגנטית על גוף האדם .
נושא החשיפה לספקטרום הרחב של הקרינה האלקטרומגנטית עולה לאחרונה, לדיון בהיבטים שונים. הטכנולוגיות המתקדמות בתחום התקשורת הן במגזר הצבאי והן האזרחי מציבות שאלות בתחום בריאות הציבור ואיש העובד.
חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים נעשית בחיי היומיום והיא נובעת ממקורות טבעיים או מלאכותיים המופיעים בתדרים שונים. התפתחות טכנולוגית מואצת וכניסתם של מכשירים חדשים לשימוש מגדילים את חשיפת בני האדם לשדות אלקטרומגנטיים.
על אף השימוש התכוף שאנו עושים במכשירי חשמל ואלקטרוניקה והרווחה והתועלת שהם מביאים לחיינו, מתעוררת הדאגה בשנים האחרונות לגבי אפשרות של פגיעה בבריאות הציבור כתוצאה מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים כגון קרינה סוללרית מטלפונים ניידים.
בעבודה זו אנסה להיכנס לעובי הקורה ולתת את סקירה עדכנית ומקיפה של הידוע עד כה בנושא קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מטלפונים סלולאריים.
הנושא חשוב ומעניין בעיקר בימים אלה כשהשימוש בטכנולוגיה הסלולארית נפוץ בכל שכבות הציבור, לרבות ילדים הצמודים לטלפון הסלולארי גם בביה"ס. השימוש במדיום הנ"ל הפך לחלק בלתי נפרד משגרת היום יום בקרב רבים מאתנו, עד כדי כך שאיננו נותנים את הדעת לגבי השפעות שליליות וסכנות כתוצאה מהשימוש, באם הן אכן קיימות. ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה- 20, ובעיקר במחצית השניה שלה, הביאה לשימוש הולך וגובר במכשירי חשמל, בטלפונים ובמערכות תקשורת אלחוטיות, ובכלל זה מכשירי רדיו וטלפונים ניידים (מבקר המדינה דו"ח שנתי,
1 999). למרות היתרונות הרבים שהביאה עמה התקשורת הסלולארית (וביניהם: חסכון בזמן, מוביליות וכיו"ב), התעוררו חששות בקרב הציבור מפני סיכונים פוטנציאליים בעקבות השימוש בטלפונים הניידים.
עיקר החשש נבע מפני חשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים ומהשפעת הקרינה האלקטרומגנטית על הבריאות (במיוחד פחד מקיום קשר כלשהו בין שימוש בטלפונים סלולאריים לבין גידולים סרטניים), עד כה לא הוכח בוודאות קשר כזה.
פסולת רדיו-אקטיבית היא תוצר של פעילות אנושית, מיצורת בתהליך גרעיני בכורים וגם במהלך השימוש בסמנים רדיו-אקטיביים ברפואה , תעשייה ומדע מחקרי , אני מביא כאן דוגמה לפעילות אנושית מותירה שאריות ובכך משפיעה על מרכיבי הסביבה. הספרות המחקרים עדיין לא הוכיחה בודאות כפי שציינתי לעיל, במהלך העבודה הצגתי שני מאמרים שנעשו לאחרונה שלכל אחד מהם יש אנטרסט מנוגד לשני והתוצאות שהראו היו הפוכות ומנוגדות זה מזה. עד היום משרד לאיכות הסביבה וארגון הבריאות העולמית ממליצים על עקרון הזהירות המונעת שאומר שיש להפחית ככל האפשר את השימוש במכשירים סוללרית כל עוד לא הוכח שאינם מזיקים לבריאות.