תקציר:
עם בנייתו בשנת 1955,  עורר מבנה הכנסייה ברונשאם (Chapel of Ronchamp) תגובות שליליות ואפילו כעוסות מצד המבקרים. היסטוריון  האדריכלות פבזנר (Pevsner, N.) זיהה את רונשאם כ"מונומט המדובר ביותר של האי-רציונליזם החדש" שיש לו "אפקט מרגש ומיסתורי"¹, לדעת תזוניס זו הסיבה לכך שהבניין עורר תגובות כה קיצוניות ברחבי העולם2. האדריכל (אז הצעיר) סטירלינג (Stirling, J.) נדהם מ"חוסר השלמות המודעת" ומה"מנייריזם" של הבניין, ותהה אם על בניין זה להשפיע על התפתחות האדריכלות המודרנית3. על פי ג'נקס (Jencks, C.), חלק מכוחו של המבנה הוא בכך שהוא מעורר בנו מחשבה. יש בו משמעויות ורבדים רבים בעת ובעונה אחת.
לדוגמא- ניתן למצוא בחזית הדרומית של הבניין מספר דימויים- ברווז, ספינה, ידיים בתפילה. הקודים הויזואליים פועלים ברמת התת מודע ומעשירים את חווית הבניין 4 (איורים 1-5).
חווית הבניין היא מורכבת; צורת הקירות, המגדלים, הגג המעוקל והפתחים השונים, יוצרים יחד רשת של מורכבות וסתירות. המבנה העשיר גורם כל הזמן לגילויו מחדש, העולם הצורני שלו אינו ממוצה. קשה לבודד את המרכיבים היוצרים את החוויה הייחודית והעשירה של הכנסייה. חווית המבנה הייחודית מורכבת וכוללת אספקטים שונים ומגוונים. היא נובעת משילוב של חוויות הנובעות מהמיקום והנוף, מהתאורה, מהצבעוניות, מהקשרים אסוציאטיביים, מהאזכור של מבנים היסטוריים ועוד מרכיבים, שאת חלקם לא ניתן לנתח ולתאר במילים.
לדעתי, חלק נכבד מן החוויה מושג באמצעות הסתירות והניגודים שיוצר לה קורבוזייה ברבדים השונים של התכנון.
צורת המבנה היא חלק בלתי נפרד ואף עיקרי ביצירת החוויה הייחודית. ניתן לראות את מבנה הכנסייה כאוסף צורות. הצורות נבנות ממסות וממישורים, כאשר לה קורבוזייה יוצר ניגודים וסתירות בין שני מרכיבים אלו.
בעבודה זו אנסה להבין את המרכיבים הצורניים היוצרים ניגודים וסתירות ותורמים ליצירת חווית המבנה.