תקציר בתולדות האדריכלות של ארץ ישראל במאה ה-20, נראה רצונם של האדריכלים ליצור "אדריכלות ישראלית" (או יהודית), אדריכלות הקשורה לא רק למקום, אלא גם להסטוריה של ישראל. המקור המיידי לאדריכולת זו הוא המזרח- ממנו שאבו אדריכלים רבים עקרונות תכנון ואלמנטים עיצוביים וקישוטיים. לאורך השנים, נראות גישות שונות לאדריכות המזרחית:
1.
המשך מסורת הבנייה הערבית הכפרית: ללא מודעות הבונים להיותם ממשיכי סגנון בעל ייחוד.
2.
חלק מאקלקטיציזם: מגמה לקטנית שאפיינה את המאה ה-19.
3.
אמצעי לגיבוש סגנון מקומי: שימוש באלמנטים מהמזרח לגיבוש סגנון חדש.
4.
המזרח באדריכלות המערב: שילוב אלמנטים מהמזרח במילון הצורות המערבי.
5.
חלק מהרגיונליזם הביקורתי: שימוש באלמנטים מזרחיים על מנת ליצור אדריכלות השייכת למקום.