סמינריון- הייעוץ החינוכי מעיסוק לפרופסיה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 10275
מספר מקורות 32

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא.. 2
פרק א' – מהי פרופסיה. 4
א.1.
–  הגדרת הפרופסיה. 4
א.2.
–  הייעוץ החינוכי במגמת מעבר מעיסוק לפרופסיה. 5
א.1.2-  ידע תיאורטי 6
א.2.2
–  פיקוח ושליטה פנימיים על הקוד האתי 6
א.3.2
–  אוטונומיה וסמכות מקצועית.. 7
א.4.2
–  תגמול בעלי הפרופסיה על-ידי החברה. 7
פרק ב' – עולם התוכן של הייעוץ החינוכי 9
ב.1.
–  תולדות המקצוע. 9
ב.2.
–  עולם התוכן  של הייעוץ החינוכי 10 ב.3. – תפיסות יסוד של הייעוץ החינוכי בספרות.. 11
ב.4 – תפיסות ייסוד של הייעוץ החינוכי בתוכניות הכשרה לתפקיד. 12
פרק ג' – הדילמה בין החינוך וההוראה לבין הייעוץ החינוכי 15
ג.1 – הדילמה על רקע ביטחון תעסוקתי 15
ג.2. – הדילמה על רקע הצורך בהגדרה פרופסיונאלית.. 15
פרק ד' – תפיסת תפקיד. 17
ד.1 – שיטות התערבות וסגנונות תפקוד. 17
ד.2.
–  הציפיות של היועצים החינוכיים.. 19
ד.1.2
–הציפיות של התלמידים.. 19
ד.2.2-  הציפיות של צוות בית הספר. 20 ד.3.
–  התפתחות מקצועית של היועץ החינוכי 21
ד.4.
–  תפקיד היועץ החינוכי בעתיד. 22
פרק ה' – מתודולוגיה. 24
ה.1.- מחקר כמותי 24
ה.2. – שאלת המחקר. 24
ה.3. – אוכלוסיית המחקר.
5 ה.4. – כלי המחקר.
5 ה.5. – משתני המחקר.
5 ה.6. – ממצאי המחקר. 26
ה.1.6 – האם עבודת היועץ דומה לעבודתם של בעלי מקצוע אחרים?. 26
ה.2.6 – האם קיים דמיון לעבודת בעלי פרופסיה אחרים?. 27
ה.3.6 – האם קיים שוני בתפיסת הייעוץ החינוכי בשטח לבין תפיסת הייעוץ החינוכי בתקופת ההכשרה למקצוע?. 28
ה.4.6 – האם קיים שוני בהתייחסות של היועצים לגבי תחומי העיסוק שלהם?. 29
ה.6.6 – האופן בו הינך תופס את עבודת הייעוץ. 30 ה.7.6 – בעת קבלת המועמדים לתואר שני בייעוץ חינוכי עד כמה יש להשתמש בקריטריונים הנ"ל?  31
ה.8.6 – האם קיים שוני בניסיון החינוכי בין האקדמיה לשטח?. 32
דיון וסיכום.. 33
ביבליוגרפיה. 37
נספחים נספח 1 – על האגודה ליועצים חינוכיים נספח 2 – קוד האתיקה של אגודת היועצים החינוכיים בישראל נספח 3 – חוק הייעוץ החינוכי נספח 4 – תכניות לימוד לתואר שני בייעוץ חינוכי נספח 5 – שאלון תקציר עבודה זו דנה במעבר של הייעוץ החינוכי מעיסוק לפרופסיה. הנושא הנבחן הוא השוני בין תפיסת הייעוץ החינוכי בשטח לבין תפיסת הייעוץ החינוכי בתקופת ההכשרה למקצוע. נבחנו ההבדלים בין יועצים חינוכיים באקדמיה לבין יועצים חינוכיים בשטח על מנת לעמוד על תהליך השינוי שעוברים היועצים החינוכיים במהלך העבודה בשטח. מה השפעות העבודה בשטח על תפקודם, תפיסת התפקיד שלהם ויחסם לייעוץ החינוכי כפרופסיה. לכן, נוסף ליועצים חינוכיים בתקופת הכשרה ויועצים חינוכיים בשטח, חולקו שאלונים למחנכות ולמנהלי חטיבות הביניים. המטרה היתה לבחון האם מושפעים היועצים החינוכיים בשטח, מתפיסת תפקיד הייעוץ החינוכי, על-ידי מחנכות ומנהלי בית הספר.