כאשר יפנה אלי רון אייעץ לו לא לאסוף את כספי הזכייה ולתבוע את מפעל הפיס מכח שלוש עילות: סעיף 12: תום לב במשא ומתן.
סעיף 12 חל עפ"י לשונו בשלב המו"מ הטרום חוזי, מכניסתם של הצדדים למו"מ ועד לכריתת החוזה  (או עד לסיומו העקר של המו"מ), וכן על שלב הכריתה, כלומר גם כאשר לא מתקיים כלל תהליך של מו"מ בטרם כריתת החוזה כמו במקרה זה. מרשי אומנם קיבל את ההצעה כאשר קנה את הכרטיס מתוך מחשבה כי אמת בפרסומים, על כן השקיע סכום כסף גדול, דבר שלא היה עושה באם היה יודע את סיכויי הזכייה האמיתיים (ולראיה מכתבו). עוד לפני תחילת מכירת הכרטיסים לציבור הופרה כלפיו חובת תום הלב משום ששיטת ההגרלה שונתה בלא שפורסם השינוי לכלל הציבור וסיכויי הזכייה הוקטנו. על כן מופעל סעיף 12ב' שיש לקרוא אותו תוך זיקה והסתמכות לסעיף 12א'. אומנם אין הצדדים נדרשים להיות: "מלאכים זה לזה, אך שוב אל להם להיות זאבים זה לזה" . שינוי שיטת ההגרלה היא שינוי יסודי במהות העסקה. טענתי תהא כי בכך הפר מפעל הפיס את חובת תום הלב כלפי מרשי. פרסום ההודעה מצדם מראשית אוקטובר 2003
כמוה כהצעה שאין רשאים הם לחזור בא לאחר שנמסרה לניצע  ועל כן לפי הדברים הנ"ל, לפי סעיף 39א' וכן סעיף 7א' זכאי מרשי לביטול החוזה בעקבות ההפרה היסודית של מפעל הפיס. כמו כן דבר זה מקביל לאי-גילוי כפי שנקבע בפס"ד פריימן נ' פקר:"חייב מוכר לגלות את כוונתו להחליף את הממכר המתואר בחוזה בממכר אחר לפי בחירתו". חובת תום הלב כוללת חובה לגלות לצד השני לפני כריתת החוזה עובדות חשובות"  דבר השינוי לא הובא לידיעתו ועל כן דורש אני בשם מרשי את הפיצויים הקבועים לפי סעיף 12ב' ו7א' – פיצויים בהתאם להוצאות שהוציא מרשי בשל חוסר תום הלב של מפעל הפיס, היינו, השבת כל סכום השקעתו
3 500 ש"ח-