חלק א' – הכנת בופר:
מטרה:
על ידי הכנת שני סוגים של בופר אצטט:
ב – pH קבוע ובריכוזים שונים.
בריכוזים שונים וב- pH קבוע.
בדיקה כיצד פרמטרים אילו משפיעים על עמידות הבופר בפני הפרעות חומציות / בסיסיות.
שיטת עבודה :
התמיסה שבעזרתה הוכן הבופר היתה תמיסת תערובת של חומצה אצטית ואצטט הנתרן בריכוז של 0.1
מולר. כאשר בחלק ההכנה של בופר בריכוזים שונים נמהלה תמיסה זו עד להגעה לריכוז הרצוי.
 כמו כן לצורך בקרה של פעולת הבופר נערך ניסוי נוסף על מים מזוקקים .
תוצאות:
טבלה מס' 1 –השפעת PH .
pH pH נמדד pH ∆ לאחר הוספת בסיס נתרן pH ∆ לאחר הוספת חומצת מלח -.
חלק ב' – קביעת הנקודה האיזואלקטרית של חלבון מטרה:
קביעת נקודה האיזואלקטרית של חלבון הקזאין ע"י ניסוי איכותי.
שיטות עבודה:
הנקודה האיזואלקטרית מאופיינת בכך שסך המטענים על  גבי המולקולה הוא אפס. אך על מנת שהחלבון ישקע המטענים על גבי החלבון צריכים להיות מפוזרים בצורה אחידה דבר המונע אינטרקציה עם מולקולות מים.
ככל שמתרחקים מהנקודה האיזואלקטרית של החלבון ישנו פחות משקע כיוון שהמולקולה הופכת להיות בעלת מטען חיובי/שלילי דבר הגורם לאינטרקציה עם המים.
על יד לקיחת בופרים ב- PH שונים נוכל להעריך בגסות על פי כמות משקעים את ערך הנקודה האיזואלקטרית של חלבון הקזאין.
תוצאות :
טבלה מס' 4-בדיקת שקיעת חלבון הקזאין ב-PH שונים.
pH משקעים צלילות -.
חלק ג' – קביעת מרכיבי החלב: קביעה כמותית של חלבון החלב.
מטרה:
קביעת כמותו של חלבון הקזאין שהוא אחד ממרכיבי החלב.
שיטות עבודה:
1. על מנת להגיע ל- PH 4.7 – שערך זה הוא הנקודה האיזואלקטרית של הקזאין, הוסף 1 ml  חומצת חלב 6% לחלב. (בנקודה זו סך המטענים על המולקולה הוא אפס ולכן שקיעת החלבון היא מקסימלית).
2. השימוש בצטריפוגה נעשה על מנת להאיץ את ההפרדה בין מי הגבינה (הכוללים סוכרים וחלבונים שאינם שוקעים ב-PH  זה) לשומנים ולחלבון הקזאין.
3. ראגנט Folch  הוסף למשקע עקב תכונותו לספוח שומנים וע"י כך נוצרה הפרדה בין בחלבון קזאין לשומנים והתקבל מקסימום תוצר קזאין.
4. מצע הקזאין הוכנס לתנור ללילה שלם על מנת לייבש את מצע הקזאין.
תוצאות:
-.
חלק ד'- זיהוי חלבונים ע"י אלקרופורזה בנוכחות דטרגנט  מטרה: זיהוי סוגי החלבון המרכיבים את מי הגבינה וכן את כמותם היחסית.
  שיטות עבודה:
1 . שימוש בשיטת אלקטרופורוזה אשר מאפשרת זיהוי חלבונים ע"פ המשקל-.