השמחה על מתן הרשות לבניית ההיכל לבעל אשרה מברכת את אל, על התבונה שהוא גילה בהחלטתו להתיר את בניית ההיכל. בעל שמח כי סוף סוף יהיה לו בית כמו לכל האלים. הוא גומל על כך בגשמי ברכה ופעילות עונתית תקינה ביקום. הוא גם מסייע בבניית היכלו על ידי הכנסת עשבים, והזרמת כסף וזהב הדרושים לבניית ההיכל.
מתכות יקרות אלה זורמות מן ההרים. גם ענת ממהרת להשתתף בשמחת בעל אחיה על שזכה בהיכל – יסוד ליציבות ממלכתו. לבסוף מגיע גם כושר-וחסיס ובונה ההיכל לבעל. (אמיר, 1987)