הסמכות השיפוטית של טריבונל נירנברג הוגדרה בהסכם לונדון ובכתב ההסמכה (הצ'רטר) שחוקקו המעצמות המצחות ב-1945. הדבר המשמעותי בנירנברג היה שבפעם הראשונה בתולדות משפט העמים,טריבונל בינלאומי יישם דוקטרינות בינלאומיות של משפט כדי לכפות ענישה פלילית על אינדיבידואלים בגין פשעים חמורים שביצעו במהלך שנות המלחמה. סמכות השיפוט והענישה של הטריבונל כללה כמצוין בס' 6 לצ'רטר פשעים נגד השלום, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.התביעה והשיפוט בטריבונל התבססו על תפישות ונורמות,שחלקן היו מושרשות כבר בחוק הבינ"ל,אך במידה רבה גם ייצגו התפתחות משמעותית של אותו חוק, ופתחו את הנתיב לביסוסן של זכויות אדם. משום האופי החדשני והתקדימי של פורום נירנברג עלו מספר סוגיות תיאורטיות מהותיות במשפט, בעיקר דרך טענות ההגנה, ואנו נתבקשנו לתת עליהן את הדעת.חלק מסוגיות אלה השפיעו באופן מכריע על ביה"ד הבינ"ל לפשעי המלחמה ביוגוסלביה שקם כ-50 שנה מאוחר יותר,ואנסה לערוך השוואה בין שני הטריבונלים.