מבוא
מטרתו של דירקהים היא להפוך את הסוציולוגיה לדבר אובייקטיבי ולהגדיר את גבולותיה, אילו תופעות ניתן להסביר בעזרתה ואילו לא וכן שמושא מחקרה יהווה "עובדה חברתית". הוא טען כי יש לבצע מחקר, תצפיתי ו/או סטטיסטי, בנוגע לעובדות חברתיות. הנתונים שיש לאסוף צריכים להיות נתונים שניתן לכמת אותם ולא כאלה המהווים דעות של אנשים מהם אותן עובדות חברתיות.
בכדי לנתח נתונים שנאספו משתמש דירקהיים בשיטת המתאם בו מתייחסים למשתנים – תלוי (Y)  ובלתי  תלוי(X ) כאשר התלוי הוא הנושא המוסבר והבלתי תלוי הוא המסביר את הנושא. כלומר, משתנה אחד משפיע על השני.
דירקהיים רואה בהתנהגות, חשיבה ורגשות חומרים סוציולוגיים מכיוון שהסיטואציה החברתית מנתבת את הפרטים לחוש ולהביע רגשות אלה או אחרים. תהליך זה מכנה דירקהיים עובדה חברתית. זוהי כל צורה חברתית (קבועה או ספונטנית), היכולה להפעיל על היחיד כפיה חיצונית, צורת פעולה שהיא כללית לאורכה של חברה נתונה. אין זו עובדה פסיכולוגית או פיזיולוגית הנמצאת בתוך הפרט ובתודעתו אלא תופעות כלליות-חיצוניות הקיימות בתוך החברה עבור כולם.
התאבדות מוגדרת כפעולה של השמדה עצמית הנעשית עפ"י רצונו של המתאבד. הסיבות לאיבוד עצמי יכולות להיות שונות ומשונות ואותו מתאבד רואה בהן עילה טובה לבצע את ההתאבדות. דירקהיים מגדיר התאבדות "כל מקרה מוות הנובע במישרין או בעקיפין ממעשה או ממחדל שמבצע הקורבן עצמו, בידיעה שתוצאה זו תושג". עפ"י הסקירה המובאת בעבודה ניתן לראות סיבות אחדות להתאבדות כפי שמגדיר אותן דירקהיים.
עבודה זו סוקרת את ההתאבדות כפי שרואה אותה דירקהיים וההתייחסות להתאבדות באופן כללי. בעבודה נכללים סוגי התאבדויות, גורמים ומאפיינים פסיכולוגיים הגורמים לכך. ההתמקדות היא בתופעת האנורקסיה, כסוג של התאבדות.