הפרדת רשויות בישראל ארה"ב ובריטניה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 1627
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

הקדמה הפרדת רשויות – עקרון מקובל במשטרים דמוקרטיים, לפיו הסמכויות השלטוניות – הביצוע, החקיקה והשיפוט – יופרדו לרשויות שונות ובלתי תלויות.
במהלך עבודה זו אסביר על ארבעת הרשויות בישראל – המבצעת, המחוקקת, השופטת והמבקרת. במסגרת ההסבר אביא דוגמאות כיצד נכנסת רשות אחת לסמכותה של אחרת, ואביע דעתי על התופעה לאור היתרונות והחסרונות.
במדינת ישראל קיימת שיטת הפרדת רשויות גמישה, הווה אומר לכל רשות יש תפקיד עיקרי המיועד לה, אולם אין לה בלעדיות על התחום.
בכדי להוכיח טענה זו אביא דוגמאות להפרדת הרשויות הקיימת בישראל, לאור דוגמאות אלו, אצביע על היתרונות והחסרונות בשיטה זו.
החומר בו נעזרתי בכתיבת העבודה – "דמוקרטיה ישראלית" מאת רחל קרומן ומשה פלג – הפרדת רשויות נוסח ישראל מאת (), "ממשל ופוליטיקה השוואתית" – תכונות היסוד של מדינה מודרנית מאת שמואל נח איזנשטדט, "משטרים ופוליטיקה" בעריכת נימין נויברגר, כמו כן נעזרתי באתרי האינטרנט של ידיעות אחרונות ודמוקרטיה.
הפרדת רשויות נהוג לחשוב כי, פילוסוף ואיש המדע, שארל דה מונטסקיה, הוא הראשון שהזכיר בכתיביו את רעיון הפרדת הרשויות, אך למעשה היה זה ג'ון לוק, הפילוסוף האנגלי בן המאה ה-17 שכתב על ממשל ורעיון המהפכה של שנת 1688 הוא רעיון של הפרדת רשויות. מונטסקייה, פיתח את התאוריה של לוק בספר "רוח החוקים" שם הציג את המודל שלו להפרדת רשויות.
השאיפה לקיומו של שלטון החוק והשקידה על הבטחת חירות האדם, המשולבות בתפיסתנו, יצרו את הפרדת הרשויות, שהיא אחד מסממניו המובהקים של המבנה החוקתי בישראל. בהפרדה טמונה המטרה להבטיח את חירות האדם. ריכוז העוצמה השלטונית וכל כח ההכרעה בידי רשות אחת בלבד מוליך באופן רציף לשלטון אבסולוטי.
תכליתה של הפרת הרשויות אינה ליצור חיץ הרמטי המונע כל קשר ומגע בין רשויות השלטון, ביטויה בקיומו של איזון בין סמכויותיהן של הרשויות, הלכה למעשה, ובהבטחת אי-תלות תוך פיקוח הדדי מוגדר.