מאז 1948 הייתה בעיית הפליטים לאחת מנקודות מעוררות המחלוקות הגדולות ביותר בסכסוך הישראלי- ערבי. החל משנה זו והלאה קיבל רעיון "זכות השיבה" קונוטציות אמוציונאליות משמעותיות עד כדי הפיכתו של המושג עצמו לבסיסה של הלאומיות הפלשתינאית, בדומה להיותו של רעיון "חוק השבות" לבסיסה של הציונות. התפיסה של חזרה למצב הקודם תופסת חלק נכבד מהספרות הפלשתינאית, היא נלמדת בבסיס שיעורי ההיסטוריה המועברים לילדים בבתי הספר אשר נמצאים במחנות הפליטים והיא בדרך הכלל המושג הראשון המוזכר בפיו של הפלשתינאי הממוצע בשוחחו על בעיית המזרח התיכון. לרבים מהפלשתינאים ההכרה עצמה בזכות השיבה תאפשר את ביטול הסטיגמה של "אזרחים סוג ב'" אשר מודבקת לפלשתינאים באשר הם. העמדה הערבית הרשמית נובעת מנרטיב ההיסטורי הפלסטיני לפיו אותם פליטים גורשו מביתם על ידי הכוחות היהודים שהפכו לכוחות הישראלים. ישראל ותומכיה, לעומת זאת, טענו כי ישראל אינה אחראית לבריחה שכן עזיבת הפליטים הייתה תחת הוראות מנהיגיהם ולכן מרצון. מבחינתם של מרבית הישראלים "זכות השיבה" לפליטים הפלשתינאים נתפסת כחתירה תחת קיומה של המדינה היהודית וניסיון לשנות את המאזן הדמוגראפי שלה. הנקודה המדאיגה ביותר בכל הנוגע לשאלת זכות השיבה, נטען בצד היהודי, היא שכאשר מרבית הפלשתינאים משוחחים אודות החזרה, הם תופסים זאת כחזרה לפלשתין שלפני 1948 ולא לישראל. אמנת אש"ף (ארגון שחרור פלשתין) משנת 1968 מציינת :"פלשתין, אשר התקיימה בגבולות המנדט הבריטי, הנה יחידה טריטוריאלית שאינה ניתנת לחלוקה". הצהרה זו, מבחינתה של ישראל, מהווה איום ברור על עצם קיומה. החשש הישראלי לא השתנה גם לאחר פגישת נובמבר 1988 של ה- PNC (Palestine National Council), בה קיבל הארגון את החלוקה המנדטורית של פלשתין לשתי מדינות – ישראל ופלשתין – בגבולות שביתת הנשק של
1 949. נושא האחריות לעזיבה, אם כן, עומד במרכזה של בעיית הסכסוך הערבי-ישראלי והפך למכשול העיקרי בדרך לפתרון בכל הנוגע לעניין הפיצויים, זכות השיבה וההתנחלויות. העדר הפתרון לשאלת האחריות לבעיית הפליטים ולשאלת זכות השיבה עצמה, הוא אחד המכשולים העיקריים העומדים בפני שלום כולל, צודק ובר קיימא במזרח התיכון.
אין זה מפתיע שלישראלים ולפלסטינים דעות מנוגדות לגבי הפתרונות השונים, הן בשל המשמעות ההיסטורית המיוחסת לנושא והן בשל עוצמת הרגשות הקשורות בו. אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני דיון רציני ומעמיק בנושא הפליטים, היא העדר שפה משותפת, מידע משותף ובעיקר, הסכמה היסטורית בין שני הצדדים המעורבים. ניסיון למצוא פתרון שיניח את דעתם של שני הצדדים המעורבים מוכרח לכלול בתוכו גם הסכמה היסטורית מסוימת.
תוכן עניינים
1. מבוא
2. פליטים
2 .1 מיהם הפליטים
2 .2 הפליטים הפלסטינים
2 .3 מספר הפליטים
2 .4 זכות השיבה
3 . האמת ה"אמיתית" – מהי ההיסטוריה?
3.1 ההיסטוריה הציונית
3 .2 ההיסטוריה הפלסטינית
3 .3 היסטוריה משותפת
4 . ועידות, דיונים והסכמים
4 .1 כנס ביירות
4 .2 ועידת לוזאן
4 .2.1 איחוד משפחות
4 .3 ועידת מדריד
4 .4 הסכם הצהרת העקרונות
4 .5 קאמפ דייויד
4 .5.1 תוכנית קלינטון 5. הדרך לפתרונות אפשריים 5.1 צרכים פלסטינים 5.2 צרכים ישראלים
6 . פתרונות אפשריים
6 .1 פתרון הפשרה הפלסטיני
6 .2 פתרון הפשרה הישראלי
6 .3 פתרון פשרה ישראלי-פלסטיני 7. סיכום ביבליוגרפיה