מטרת המחקר הינה לבחון האם קיים קשר בין תדמית הארגון שבו אנשים מועסקים והתדמית הנתפסת של ארגונים בתחום החלופי לבין הנטייה לעזוב את הארגון.
סוג המחקר שהשתמשנו בו למטרת מחקר זה הוא מחקר תיאורי / מתאמי.
מחקר זה מטרתו למוצא האם קיים קשר בין 2 תופעות, 2 משתנים או יותר. ישנה הלימה בין מטרת המחקר לסוגו מכיוון שבמחקר זה אנו בודקים האם קיים קשר בין הנטייה לעזוב את הארגון לבין המשתנים הבלתי תלויים השונים (תדמית ארגונית, מימוש ציפיות, שחיקה, וכו'…).
משתנה תלוי – נטייה לעזיבת הארגון.
משתנים בלתי תלויים – תדמית ארגונית, תדמית החלופה התעסוקתית, מימוש ציפיות, תמיכה חברתית, תפיסת מנהיגות ופיקוד, שחיקה, שכר, השכלה ווותק.
המשתנים הבלתי תלויים שנבחרו : תדמית ארגונית ושחיקה.
בעיות מחקר :
א.      האם קיים קשר בין התדמית הארגונית לבין הנטייה לעזוב את הארגון.
ב.      האם קיים קשר בין מידת השחיקה לבין הנטייה לעזוב את הארגון.
השערות המחקר :
א.      קיים קשר שלילי בין התדמית הארגונית לבין הנטייה לעזיבת הארגון, ככל שהתדמית הארגונית חיובית יותר הנטייה לעזוב את הארגון נמוכה יותר.
ב.      קיים קשר חיובי בין מידת השחיקה לבין הנטייה לעזיבת הארגון, ככל שמידת השחיקה גבוהה יותר הנטייה לעזוב את הארגון גבוהה יותר.
הגדרות נומינליות : הגדרה ברמה המופשטת שנועדה להסביר למה אנו מתכוונים במושג.
נטיות עזיבה – כוונות של עובדים לנוע בתוך הארגון ובעיקר מחוצה לו. כוונות אלו מלוות בפעולות מסוימות המכינות את הרקע לעזיבה בפועל, כמו חשיבה על אפשרות עזיבה או חיפוש פעיל אחר עבודה חלופית.
תדמית ארגונית – מבטאת את המידה שבה העובדים רואים את הארגון כמקום שהמוניטין שלו טובים בעיני אחרים, כמקום ש"טוב" לעבוד בו, ועד כמה הם גאים בעבודתם ובהיותם חלק מהארגון.
שחיקה – מוגדרת כתוצאה ייחודיות של לחץ ומחת מתמשכים בעבודה הגורמים לתהליך של תשישות רגשית, ביטול סגולות אנושיות והפחתה של הישגים אישיים.
אנו צריכים להקפיד שתהיה הלימה בין הגדרה תצפיתית להגדרה נומינלית, כלומר יש לוודא שההגדרה התצפיתית מודדת את כל מה שהוגדר בהגדרה הנומינלית ורק את מה שהוגדר בהגדרה הנומינלית.
המדדים לבדיקת ההלימה הם : מיצוי ובלבדיות.
מיצוי : מתקיים כאשר ההגדרה התצפיתית מודדת את כל מה שהוגדר בהגדרה הנומינלית.
בלבדיות : תתקיים כאשר ההגדרה התצפיתית מודדת רק את מה שהוגדר בהגדרה הנומינלית.
את טיב ההלימה נבדוק על המשתנים הבאים :
·        נטיות עזיבה – את טיב ההלימה בין ההגדרות נבדוק בהתבסס על 5 השאלות. ההגדרה הנומינלית כוללת בתוכה את כוונות העזיבה של האדם את הארגון. כוונות אלה באות לידי ביטוי ע"י חשיבה על אפשרות עזיבה או פעולות אקטיביות לעזיבה. ·        תדמית ארגונית – את טיב ההלימה להגדרה הנומינלית נבדוק בהתבסס על 5 השאלות. ההגדרה הנומינלית כוללת בתוכה התייחסות למוניטין החברה בעיני אחרית, עד כמה טוב לעובד לעבוד בארגון ועד כמה העובדים גאים לעבוד ולהיות חלק ממנו.
·        שחיקה – את טיב ההלימה להגדרה הנומינלית נבדוק בהתבסס על 5 השאלות. ההגדרה הנומינלית כוללת בתוכה התייחסות ללחץ ומתח מתמשכים אשר מהם נובעים תשישות רגשית, ביטול סגולות אנושיות והפחתה של הישגים אישיים.
הבעייתיות בהגדרה התצפיתית היא שהיא עלולה לחרוג מהמסגרת של ההגדרה הנומינלית ובכך לגרום לחוסר בלבדיות. כמו כן, קיימת אפשרות שההגדרה התצפיתית לא תכסה באופן מושלם את ההגדרה הנומינלית, דבר אשר יגרום לחוסר מיצוי של ההגדרה הנומינלית. כאשר הגדרה תצפיתית לא ממצה ולא בלבדית יש סיכוי שנקבל ממצאים שונים מאשר ציפינו לקבל.
במחקר הנ"ל ישנן מספר מגבלות אשר פוגעות באיכות המדידה של המשתנים. החוקרים בחנו את איכות המדידה במספר אופנים אשר אחד מהם הוא מבחן התוקף. מבחן תוקף : תוקף בא לבדוק באיזו מידה המדד מודד את מה שהתכוונו לבדוק, כלומר : המדד יהיה תקף כאשר הוא יהיה ממצא ובלבדי.
מהימנות : ההסתברות של כלי מדידה מסוים (הגדרה תצפיתית) לתת את אותו תיאור לתופעה מסוימת אם נחזור על המדידה שוב.
החוקרים בחנו את איכות המדידה של המשתנים במספר אופנים.
1.       תוקף : במחקר הנ"ל מבחן התוקף בא לידי ביטוי בכמה אופנים :
א.      תוקף תוכן.
ב.      תוקף נראה.
ג.        תוקף אמפירי בו זמני.
2.       מהימנות : במחקר הנ"ל מבחן המהימנות בא לידי ביטוי לפי מבחן אלפא קרונבך.
החוקרים בדקו את המתאם בין כל פריט לפריט בשאלות ונמצא כי בכלל המשתנים במחקר, רמת המהימנות הפנימית שהתקבלה עבור הפריטים בשאלות הייתה גבוהה. מכך נסיק שכל השאלות בכל המשתנים מודדים את אותו עולם תוכן של המשתנה.
שאלון מאפייני עמדות כלפי עבודה בתחום ההיי-טק (בגוף העבודה)