מאז בריאת העולם על פי האמונה היהודית,אשר החלה לפני למעלה מ-0 500 שנה,ועל פי מחקרים מדעיים וחפירות ארכיאולוגיות אשר אפשרו לנו לגלות דמויות אדם עוד בתקופה הפריהיסטורית,היוותה דמות האדם מקור השראה לאומנויות השונות.
אם זה בציורי  קיר שהתגלו במערות ובציורי סלע שונים,ואם זה בציור ופיסול של דמות האדם כפי שהתגלו בחפירות במצריים העתיקה,ובהמשך ציור ופיסול דמות האדם באומנות יוון ורומי ועד תולדות תיאור דמות האדם באומנות האירופית בראשית דרכה ובעת החדשה.
נושא זה שהינו מקיף ובעל פנים רבות,שמעטים שכמותו הנושאים בתולדות האומנות,שכן מעט בכל תקופה עמדה דמותו של האדם במרכז העשייה האומנותית.
בתקופות רבות כמו בשלבים מסוימים של ימי הבניים, הייתה הדמות האנושית  הנושא הבלעדי של העיצוב האומנותי.
אך עוד הרבה לפני כן, עוד בעשרת הדיברות, בדיבר השני, מובא איסור של עשיית פסל ומסכה " לא תשתחווה  להם ולא תעבדם כי אנוכי ה' אלוהיך "  ( דברים  ה  9  ) בהמשך אף ניכתב "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חרש "(דברים  כו' 
1 5) למרות האמור ,נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באתרים רבים  ברחבי ארץ ישראל,צלמיות רבות שהוצבו בדפוס על גבי חרסים.  וכן נמצאו צלמיות האוחזות מצלתיים וצמודות לחזה האישה (meyeras 1987:20 ) או באובייקט של פולחן (עמירן תשכ"ז 100-99 ).
צלמיות רבות אחרות נתגלו בחצור,בית שאן,תענך,מגידו, ועוד מקומות בארץ ובירדן.
דמות האדם כפי שבאה לידי ביטוי בממצא שהתגלה במערכות הקבורה בבית שערים מן המאה השלישית לסה"נ  שבה נתגלתה תמונת עקדת יצחק, היוותה תגלית נוספת ומעניינית  במערכת העובדות שבהן נאסר על היהודים לצייר או לפסל דמויות אדם.
בתקופות אחרות איבדה אומנם דמות האדם את מעמדה הבלעדי, והצטרפו אליה נושאים כגון נוף דומם ובעלי חיים אך דמות האדם עדיין נשארה מן הנושאים היותר מרכזיים של היצירה האומנותית.
בעבודתי זו אשאל – כיצד הופיע ונתגלתה דמותו של האדם באומנות   ואילו תמורות חלו באופן הצגת דמות האדם  מאז ימי מיצריים העתיקה, ועד לאומנות הזמן החדש.