תוכן העניינים
מבוא                                                                 2
פרק ראשון- קפקא הצעיר- השנים המוקדמות           3              יהודי בצ'כיה- בין יידיש לגרמנית                    4              ילד יהודי                                                    5
אני כותב, משמע אני קיים                             8
פרק שני- השנים המאוחרות, חזרה למקורות            11
התיאטרון היהודי                                         12
הציונות כגלגל                                             14
לפני הדת                                                   15
סיכום                                                                        19
הערות                                                               21
ביביליוגרפיה                                                       22
מבוא
פרנץ קפקא נולד בפראג ב-
1 883, ונקבר בפראג ב-1924. בארבעים ואחת שנותיו הספיק ללמוד משפטים, להתארס שלוש פעמים (מתוכן פעמיים לאותה נערה), להתכחש כמעט ליהדותו, להיות סוציאליסט, לגלות את מורשתו מחדש, לכתוב יומנים, לכתוב מכתבים רבים, להיות ציוני, לחלות בשחפת- וכמובן ליצור: למעלה מ-75 יצירות, ביניהן רומנים, סיפורים קצרים, משלים ועוד. אי אפשר לראות את עבודתיו של קפקא כעומדות בחלל ריק- על מנת להבינן כהלכה יש צורך להתייחס לאדם שכתב אותן. יש להתחשב באופיו, באהבותיו, בשאיפותיו. יש להכיר את קפקא כאדם, שעל יצירתו משפיע מכלול של גורמים, הן אובייקטיביים- התקופה בה חי, אזור מגוריו,  והן סובייקטיביים- יחסו לאביו, חבריו. הגורם שאולי עיצב את חייו יותר מכל, בהתחשב בתקופה, הוא כמובן עובדת היותו יהודי. בתחילת המאה העשרים לא יכולת להיות יהודי באירופה מבלי לחוש בכך בכל שלב של חייך, זאת למרות שקפקא גדל בעיר הגדולה והנאורה יחסית, ונולד לאחר מתן שויון הזכויות ליהודים ("אמנציפציה") ב-1848. בעבודה זו בחנתי את זהותו היהודית של קפקא והשתקפותה בעבודותיו. לשם כך יש לסקור את מהלך חייו וגישתו ליהדות, שהשתנתה באופן מהותי החל מ-1911. יהדותו של קפקא השפיע על כל מהלך חייו, וניתן למצוא לה ביטוי ביומניו, במכתביו- וכמובן ביצירותיו.
העבודה מחולקת לשני חלקים: החלק הראשון, המתאר את יחסו של קפקא ליהדות כאדם צעיר ובוחן את הגורמים והביטויים לגישתו; והחלק השני המתאר את המהפך שעבר על זהותו היהודית ואת ההשפעה שניכרה בעבודתו בשנים אלו.