העוצמה הפוטנציאלית והממשית, והאינטרסים של בריטניה במלחמת סואץ, 1956

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 3976
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

בעבודה זו אנו נדון בעוצמה הפוטנציאלית והממשית, והאינטרסים של בריטניה במלחמת סואץ:
שאלת המחקר האם יש קשר בין חשיבות האינטרסים לבין הפעלת העוצמה?
מטרת המחקר לבחון ולנתח את האינטרסים הלאומיים  ואת סל עוצמתה של בריטניה במלחמת סואץ בשנת 1956, ולבדוק האם ובאיזו מידה קיים קשר בין חיוניות האינטרסים לבין הפעלת העצמה.
השערת המחקר אנו נטען שככל שהאינטרסים הלאומיים של המדינה חיוניים יותר, כך היא מפעילה עצמה רבה יותר, לרבות עצמה צבאית. אנו נבדוק השערה זו בנוגע לבריטניה במלחמת סואץ 1956.
תעלת סואץ  נפתחה בשנת 1869 ומומנה על-ידי ממשלת צרפת וממשלת מצרים, לאחר מכן ממשלת בריטניה רכשה מממשלת מצרים את המניות שלה. לתעלה הייתה חשיבות אסטרטגית מכיוון שגישרה בין בריטניה  לבין הודו  והמזרח-התיכון.
בשנת 1955 נחתמה עסקת נשק בין צ'כוסלובקיה למצרים, דבר שהפר את מאזן הכוחות באזור והיווה איום ממשי על מדינת ישראל.  משנת 1956 החלה ארצות הברית להסתייג ממדיניותו של נאצר, נשיא מצרים באותה תקופה, והיא סירבה לממן לו את בניית סכר אסואן. בתגובה לסירוב נאצר הלאים את תעלת סואץ ובכך העלה את כוחו בעולם הערבי.
צרפת ובריטניה הגיעו לכלל מסקנה שעליהן לפעול כדי להפיל את נאצר ולהחזיר לידיהן את השליטה בתעלה. ראש ממשלת ישראל  דאז, דוד בן גוריון, היה מוכן לצאת למלחמה כנגד מדינות ערב רק  בתיאום עם אחת המעצמות הגדולות, כמקור לנשק ולתמיכה מדינית.
ישראל יזמה פגישה סודית בצרפת בין שלושת המדינות, אחרי דיונים קשים סוכם כי ישראל תבצע פעולה צבאית בסמוך לתעלת סואץ, וצרפת ובריטניה יציגו אולטימטום לישראל ולמצרים, להרחיק את כוחותיהן כדי 10 מיל משני עברי התעלה. מצרים תדחה כמובן את האולטימטום, ואז יצאו צרפת ובריטניה למלחמה עליה. ב-29.10.56 פתחה ישראל במתקפה על מצרים, וב-5 באוקטובר פלשו בעלות הברית לפורט סעיד שבפתח הצפוני של התעלה.  ב-7 בנובמבר החל לחץ בינלאומי אדיר על בריטניה, צרפת וישראל לפינוי כוחותיהן ממצרים.
מבחינתה של ישראל, הושגו יעדיה הישירים:
חצי האי סיני נכבש כולו, וצה"ל הוכיח את כוחו כזרוע המגן של מדינת ישראל.
מבחינת בריטניה וצרפת, המלחמה הייתה כישלון מוחלט: לא עלה בידן להפיל את נאצר או להשתלט על תעלת סואץ, הן חשפו את עצמן ללחץ בינלאומי כבד, ואיבדו הרבה מיוקרתן בעולם הערבי ובמקומות אחרים. למעשה, מלחמתן בסואץ ציינה את שקיעת מעמדן כמעצמות קולוניאליות.