מידת ההשפעה של תחושת הבטחון, ההגדרה הדתית ורמת ההשכלה של אישה על דפוסי ההצבעה שלה בבחירות – עבודה מסכמת בשיטות מחקר העבודה בודקת האם תחושת הביטחון שמשרה המועמד, ההגדרה הדתית של המרואיינת את עצמה ורמת ההשכלה שלה משפיעים על דפוס ההצבעה של האישה.
שאלה זו נבדקת על פי מודל אשר טוען, כי השיח הציבורי בארץ הוא השיח הביטחוני, כלומר הדבר החשוב ביותר כיום לאדם אשר מגיע לשים פתק בקלפי הינו מי ייתן לו את תחושת הביטחון במדינה "על מי אפשר לסמוך" ולכן אין עליה במספר המועמדות או במפלגות נשים חדשות כיוון שעל אף עליית מעמד הנשים וההכרה בצורך בשינוי השיח הציבורי-הביטחוני לא מאפשר צמיחה כזו מפני שנשים, לדעתי, לא יצביעו למפלגת נשים אם תקום כזו (כפי שניסתה אולי פנינה רוזנבלום לעשות) אלא יצביעו למועמד ולמפלגה שירגישו שיתן להן ביטחון במדינה. דיסקין אף מקצין את הטענה שדפוס ההצבעה של הנשים דומה לזה של הגברים וטוען, כי נשים מגלות "נטייה קצת יותר חזקה להקצנה מאשר גברים" בעבודה יבחן האם, כי קיים קשר בין המשתנים שנבחרו (הגדרה דתית, תחושת ביטחון והשכלה) לבין המשתנה הנבדק (דפוס הצבעה), כאשר הנחת המוצא הינה כי הקשר החזק ביותר יהיה בין תחושת הביטחון לבין דפוס הצבעה, דבר אשר יוכיח, לדעתי, את ההשערה, כי נשים (כמו גברים) מעדיפות בראש ובראשונה מועמד אשר משרה עליהן אווירת ביטחון גם אם הדבר עומד בניגוד לתפיסת הדתית, למשל.
העבודה משלבת רקע תיאורטי נרחב מתחום מדע המדינה וכן התייחסות לתיאוריות השיטות מחקר. כמו כן כוללת העבודה בתוכה את המשוואות בהן נעשה שימוש לצורך הוכחת הטענות. אופק מחקרי – ניתן לבצע הרחבה של העבודה בהיבט של דפוסי הצבעה של הנשים, כולל ביצוע מחקרים עדכניים והשוואתם נתונים שנמצאו.  תוכן עניינים:
מבוא
3
רקע תיאורטי ומתודולוגיה
4 פרק א' – מדדים חד משתנים 7
פרק ב' – מדדים דו משתנים
8 פרק ג' – מדדים רב משתנים (משתנה בקרה)
1 0 פרק ד' – רגרסיה לא ליניארית
1 3
סיכום
1 5
ביבליוגרפיה
1 6