תוכן עניינים
נושא                                                                                        עמוד
1 .      מבוא                                                                                        3

2 .      ההיבט המדעי                                                               4

3 .      ההיבט ההיסטורי                                                  6-5

4 .      ההיבט החוקתי                                                                     4.1.     "קוד נירנברג"                                                           7
          4.2.     "הצהרת הלסינקי"                                                     8
          4.3.     "כתב הסכמה"                                                                   9
5.      החוק בישראל                                                              10
6 .      דיני הלכה                                                            11
7.       ההיבט המוסרי                                                                23-12

8 .      הניתוח המוסרי                                                              
5 -24
9.      הצעות לפתרון הבעיה המוסרית                                    27-26

1 0.    בחינת הפתרון לבעיה המוסרית                                 31-28

1 1.    סיכום                                                                              32

1 2.    נספחים                                                                           34-33 
1 3.    ביבליוגרפיה                                                                    35     
1 .     מבוא
הצגת המחקר    :  תהליך ההכנסה לשוק של תרופה חדשה כולל : פיתוח התרופה, החתמת משתתפים בניסוי, בדיקת התרופה על המשתתפים, סיכום תוצאות הניסוי על ידי החוקרים, הצגת הנתונים על ידי חברת התרופות, שיווק התרופה ומכירתה.
האם חברות התרופות שומרות על רמת מוסר נאותה במהלך תהליך זה ?                           הנתונים הנמצאים כיום בשוק מציבים את הטיפול הרפואי כגורם התמותה הרביעי בחומרתו בעולם המערבי, האם חלק מהבעיה קשור לתהליך זה ולרמת המוסר בו?
השערת המחקר :   ניתן לבצע את התהליך (פיתוח אישור ושיווק התרופות) בצורה מוסרית, מבלי לפגוע ברווחיות חברות התרופות.                כיום מרבית הידע הרפואי, הכולל נתונים על גוף האדם ותפקודו, על המחלות, ועל דרכי האבחון, הריפוי, והמניעה שלהן, בא כתוצאה ממחקרים וניסויים מגוונים, אשר בחלקם הגדול נשענים על עריכת ניסויים בבני אדם.
הניסויים בבני אדם מיועדים לגרום להרחבת הידע התיאורטי או המעשי, הנוגע למבנה או לתפקוד של גוף האדם או חלקים ממנו, הבנת תהליכי מחלה, הבנת תהליכי ריפוי, הבנת תהליכי פעולה של חומרים שונים הניתנים לבני אדם, ובחינת ההשפעות של חומרים על בריאותו, גופו או נפשו של אדם, עובר, או המערך התורשתי.
ניסוי מדעי הוא מחקר שיטתי ומתוכנן, אשר בודק השערה, שיטה או פעולה רפואית, בדרכים מבוקרות ושיקולים סטטיסטיים, בהתאם לתוכנית פעולה מוגדרת מראש. הניסוי מורכב מבדיקת שינויים הנובעים מפעולה נחקרת, ומאיסוף המידע המתקבל בדרך זו. הניסוי הרפואי בבני אדם מתייחס לכל פעולה הנעשית בבני אדם שאיננה מקובלת כשגרתית, או שימוש הנעשה בבני אדם בתכשירים, בתרופות, או בחומרים מגוונים, שלא בהתאם לפעולות הידועות והמקובלות לתכשירים אלו.       כפי שעולה מהאמור, חברות התרופות, המפתחות תרופות לבני אדם, חייבות בניסוי רפואי בבני אדם, לשם אישור התרופה. הגוף המזמין מחקר תרופתי יכול להיות : מרכזי מחקר, כמו למשל מכון ויצמן, אוניברסיטאות וגם חברות תרופות. המימון אף הוא שונה. לעיתים הוא ממשלתי, לעיתים מקורו בתרומות או קרנות בינלאומיות שנועדו לקדם את הרפואה, ולפרקים הוא ממומן בידי גוף שייהנה מפירות המכירה, כמו חברות התרופות.  "הסכום הממוצע המושקע בתרופה, מהרגע שעולה רעיון לתרופה חדשה ועד לשיווקה לציבור, הוא כ- 350 מיליון דולר, כשמשך הזמן הממוצע המושקע בתהליך הוא 12 שנה. רק 5 תרופות מתוך 4,000 תרכובות ניסיוניות עוברות משלב המעבדה לשלב הניסוי בבני אדם, ורק תרופה אחת מה- 5
הנ"ל עוברות את כל הביקורות, ומאושרות לשימוש בבני אדם" (נתוני חברת "טבע")  .