1 .  מבוא 3
2 .  חישה מרחוק לווינית לאיתור נזקים ברעידת האדמה בקובה (1995) -..4
      2.1  מידע מחקרי ולוויני על הנזק -.4
      2.2  מאפיינים של הדמיות אופטיות …5
      2.3  מאפיינים של הדמיות SAR -.6
3 .   מאפיינים של הדמיות SAR מוטסות באזורים אורבניים -..6
4 .   איתור אוטומטי של נזק לבניינים מהדמיות טלוויזיה מוטסות ..7
5.   סיכום –..9
6 .   ביבליוגרפיה …9

1 .  מבוא
   בעשור האחרון של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, מספר רב של אסונות טבע הרסניים תקפו אזורים צפופי-אוכלוסין ברחבי העולם, וגרמו לאבידות רבות בנפש וברכוש.  כך, הערכת פגיעות לפני ואחרי אסונות טבע, משכה את תשומת ליבם של חוקרים רבים מתחום ניהול אסונות.  בהקשר זה, טכנולוגיות מתקדמות כגון חישה מרחוק ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), התבררו ככלים חדשים וחשובים בניהול אסונות.
   שיפורים שנעשו לאחרונה בטכנולוגיית היישום של חישה מרחוק, אפשרו להשתמש במידע מוחש מרחוק לשם הערכת פגיעות של אזורים אורבניים, כמו גם תיחום מדויק של תפוצת הנזק, כתוצאה מאסונות טבע.  קיימות מספר שיטות לשם קבלת מידע על סביבה בנויה, לפני ולאחר אירוע, כגון סקר שטח, צילום סטילס ווידאו אווירי והדמיה לווינית.  איור 1 מציג  פלטפורמות וחיישנים המשמשים לחישה מרחוק– יש לבחור את הפלטפורמה והחיישנים בהתחשב בגורמים כגון השטח שיש לכסות, הדחיפות, רזולוציה של התמונות ותנאי מזג-האוויר.  שלושת הראשונים קשורים האחד בשני.  אם אנו מעוניינים בקבלת תמונות של שטח נרחב, תמונות לווין יכולות להיות הכלי המתאים ביותר, למרות שהרזולוציה שלהם היא בסולם של מספר עשרות מטרים, וזמן החזרה הוא מספר שבועות ברוב לוויני התצפית המצויים.  מנגד, צילום וידאו וסטילס ממסוקים ומטוסים קלים יכול להתקבל במהירות ורזולוציה גבוהים יותר, אך השטח המכוסה יהיה קטן.