תוכן – העניינים
מבוא
הצגת הבעיה המחקרית השערת המחקר רפובליקת ויימאר – סקירה היסטורית גישתו של לפסיוס – מבנה המערכת המפלגתית גישתה של ברמן – חברה אזרחית משגשגת במדינה ללא מוסדות פוליטיים יציבים השוואה בין שתי הגישות סיכום ומסקנות רשימה ביבליוגרפית תקציר התמוטטותה של רפובליקת ויימאר הייתה יותר מהתפוררות שלטון או התפרקות של מערכת פוליטית. השינוי הזה, המהפכני בתוצאותיו, התחולל בדרך לא אלימה תוך שמירת כללי החוקה הדמוקרטית של מדינה מפותחת כלכלית, מאורגנת חברתית ומגוונת מאוד מבחינה תרבותית. על כן חוקרי מדעי החברה עדיין מנסים לפתח קטגוריות שיטתיות מתאימות לניתוח האירוע הזה, במונחים תיאורטיים. ברפראט זה אציג סקירה היסטורית על רפובליקת ויימאר, בה התייחסתי לנסיבות הקמתה, המבנה השלטוני, החוקה, סמכויות הנשיא, הסכנות שארבו לרפובליקה וכו'. לאחר מכן אציג את דעותיהם של שני חוקרים בקשר לסיבות התפוררותה של רפובליקת ויימאר, כפי שהם רואים אותם. בנקודה זאת, ברצוני לציין כי בחרתי להשתמש במונח 'אי-התייצבותה' של רפובליקת ויימאר, משום שבמסגרת הקורס דמוקרטיה ודמוקרטיזציה (במסגרתו נכתב רפראט זה) דובר על "התנאים ליציבות דמוקרטיה" ועל ההסברים השונים ליציבות דמוקרטיות ולאי-יציבות של דמוקרטיות ועל כן בחרתי להשתמש במונח 'אי-יציבות' ולא במונחים 'התפוררות' או 'התמוטטות' וכדומה. הצגת הבעיה המחקרית הבעיה המרכזית שברצוני לבחון היא מהם הסיבות לאי-התייצבותה של רפובליקת ויימאר (שהתקיימה בין השנים 1919 ל-1933).
לצורך כך אציג את דעותיהם של שני חוקרים: האחד, ריינר לפסיוס, המייחס למבנה המערכת המפלגתית ברפובליקת ויימאר את הסיבה המרכזית לאי-התייצבותה, והדעה השנייה היא של החוקרת שרי ברמן, הטוענת כי הסיבה המרכזית לאי-התייצבותה של רפובליקת ויימאר היא החברה האזרחית המשגשגת שהתקיימה ברפובליקה, לצד היעדר במסורת דמוקרטית והיעדר מוסדות דמוקרטיים יציבים.  השערת המחקר השערת המחקר מניחה כי הסיבות לאי-התייצבותה של רפובליקת ויימאר הן כלכליות, חברתיות ופוליטיות.