תוכן – העניינים
מבוא
            הצגת הבעיה המחקרית             השערת המחקר הדיון התיאורטי במושג "החברה האזרחית" הדיון התיאורטי הקלאסי במושג "החברה האזרחית" הדיון התיאורטי העכשווי במושג "החברה האזרחית" קבלת התפיסה הצרה של "החברה האזרחית" סיכום: בית המשפט בין הספירה הפרטית למדינה רשימה ביבליוגרפית תקציר זרם מרכזי אחד, בדיון העכשווי במושג "החברה האזרחית", רואה לנגד עיניו חברה אזרחית כלכלית בעיקרה, המתרכזת בספירה הפרטית ומקיימת הגיונות וכללי שיח כלכליים משלה. זוהי חברה אזרחית המתנהלת בצד המדינה מובחנת מן הפוליטיקה ובמובן מסוים אף חשובה ממנה. בלב הגדרתה כלכלת שוק קפיטליסטית כמפתח להתנערות משליטת המדינה בספירה הפרטית, חקיקה כלכלית תואמת והטפה לזכויות הקוראות להגן על הספירה הפרטית מפני דריסת הרגל של המדינה. את התפיסה הרדוקטיבית של זרם זה אכנה כאן התפיסה הצרה של חברה אזרחית. זרם מרכזי אחר בדיון העכשווי מדגיש את הספירה הציבורית האוטונומית כבסיס לחברה אזרחית. בספירה זו מתפתחים פלורליזם פוליטי מהותי, תנועות חברתיות ביקורתיות, אלטרנטיבות של ממש לאידיאולוגיה ההגמונית, דיון ציבורי אמיתי שאינו נתון לפיקוחה ולהכוונתה של המדינה, זכויות קולקטיביות וסוציאליות וכן רב-תרבותיות מוגנת. לפי התפיסה הזאת של החברה האזרחית, יש בכוחה להגביל ולעצב את פעולותיה של המדינה. את התפיסה הזו אכנה כאן התפיסה  הרחבה של חברה אזרחית.
הצגת הבעיה המחקרית הבעיה המרכזית שברצוני לבחון היא: האם פסיקותיו של בית המשפט העליון מעודדות ותומכות בכינונה של חברה אזרחית בישראל? לצורך ניסיון להתמודד עם שאלה זו ביצעתי חלוקה בין שתי מגמות בדיון העכשווי במושג "החברה האזרחית" להגדרה רחבה ולהגדרה צרה ואבדוק כיצד פסיקותיו של בית המשפט, במספר סוגיות, מתאימות להגדרות הללו ועם איזו מגמה הן מתיישבות. לאחר מכן, אוכל להתמודד עם שאלת המשנה מהם המאפיינים של החברה האזרחית הראויה שבית המשפט העליון רואה לנגד עיניו, ולבדוק, לפי פסקי-הדין, מהם אותם המאפיינים. כל זאת אנסה לעשות בעבודה זו.
השערת המחקר השערת המחקר מניחה כי אכן פסיקותיו של בית המשפט העליון מעודדות ותומכות בכינונה של חברה אזרחית בישראל בעיקר במובנה הצר.
לטענתי, תבהיר ההבחנה בין שתי המגמות העכשוויות בתחייתו התיאורטית של הדיון בחברה האזרחית, כי למעשה בית המשפט העליון אכן מצדד בכינונה של חברה אזרחית בישראל, אולם בעיקר במובנה הצר, מתוך אימוץ הפרספקטיבה הניאו-ליברלית המדגישה את קדימות הספירה הפרטית-כלכלית לשלטון הפוליטי, ומתוך דחיקת רגליה של המדינה מספירה זו. אין זו פעולה לכינונה של חברה אזרחית במובן הציבורי הרחב של אלטרנטיבה תרבותית ופוליטית של ממש לאתוסים ההיסטוריים עליהם מושתתת המדינה, כי אם פעולה לכינונה של חברה אזרחית במובן הצר תוך הגדרה מחודשת של מעגל המאפיינים הנכללים בגדר הספירה הפרטית הראויה לביצור מפני דריסת רגלי המדינה. אטען כי מאז ראשית שנות התשעים ניתן לאתר בפרשנות שמעניק בית המשפט לחוקי היסוד החדשים (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק), מגמות של תמיכה וסיוע אקטיבי לכינונה ולביצורה של חברה אזרחית פרטית-כלכלית המובחנת מן המדינה, חברה שבבסיסה ספירה פרטית-כלכלית ששפתה וכלליה אוטונומיים.