תוכן עניינים                                                                                          מס' עמוד הקדמה —
3
הצגה מקדימה – הפרקים ותוכנם העיקרי  –
4-5
משיגי  אמיתות: –.
משל המלך וההיכל;שלושת סוגי האנשים; העבודה; העבודה המשתלמת;השארות הנפש; פרק נ'ד;
6 -10 הפעילות השכלית כעצמיות האדם ותורת ההשגחה: –
השגחה;חסד משפט וצדקה;
1 1-14
האמת  דתית .
15
סיכום –.

1 6
בביליוגרפיה …
17
הקדמה פרקים נא- נד בחלק ג' של  "מורה נבוכים" מציינים את סיומו של הספר בעוד פרק נד מציין גם את שיאו. העיסוק בפרקים אלו בעבודתם של משיגי האמיתות נעשה תוך שימת דגש על ידיעת הטבע, המופתיות האלוהית והחכמה כשההכנה הקודמת לכל זאת הינה השכלה פילוסופית כשרק בתום השגתה כשיר האדם לעסוק בעבודת האל לא מתוך "קבלת" האל מזכרון או "קבלת" ידיעת האל אלא מחוכמה הנרכשת. עבודת האל הנכונה ע"פ הרמב"ם תלויה במעלותיו והשגותיו השכליים של האדם. השגים שתוקנו לפני העיסוק בעבודה. בידי האדם ניתנת הבחירה: אם לדבוק באל ואם לאו, כשההדבקות באל תלויה באהבת האדם את האל ובכוונתו אליו. מאחר ועבודת האל צריכה להיות מושלמת, על האדם העוסק בה להיות בעל השגה שכלית, שלם במידותיו. כשריכוז כוחותיו הנפשיים מוקדשים להשגת הפעילות השכלית. בנקודה זו, מותח הרמב"ם ביקורת כלפי אלו העובדים את עבודת האל  מתוך זכרון ולא מתוך חכמה. יש לציין כי התכלית הסופית ע"פ הרמב"ם הינה פונקציה של הכושר השכלי האנושי ושל דבקות המחשבה האנושית – שכלית באל. כי הרי השפע השכלי משפיע על כל מי שמוכן לקלוט אותו.
בפרק נג – עורך הרמב"ם איחוד בין אמונה למדע ומגיע לסינתזה בין דעת האל הפילוסופית והמוסריות היהודית.
מנקודה זו צומחת המסקנה כי הדעת הדתית העליונה היא הדעת המוסרית העליונה. הכרת האדם במוסריות האלוהית תשמש לו דיוקן מוסרי לתכנון ההנהגה המוסרית של האדם. משאת נפשו המוסרית של האדם היא להידמות לאלוהי החסד הרחמים היושר והצדק. אידאל מוסרי זה מטרתו להוביל לתיקון עצמי של האדם והוא צומח מתוך ההכרה הפנימית של האדם מתוך הכרת אלוהיו.
עניין זה גרם להפיכת המוסריות לתוכנה של דעת אלוהים המימונית, אם כי עדיין שמור בה טעם שכלי מובהק. הפעולה המוסרית של האל אם כן מטרתה לשמש עבורנו דיוקן מוסרי עליון להתנהגות האנושית. ההוראה האחרונה אם כן של מורה נבוכים היא הידמות לאלוהי המוסר.