מידת ההגנה על זכויות היוצרים במשפט העברי ובמשפט הישראלי

תקציר העבודה

ראשי – פרקים
1 .      מבוא
א.    הצגת הבעיה המחקרית ב.     השערת המחקר ג.       מתודולוגיה חלק א' – מחקר היסטורי-דוגמטי
2 .      מידת ההגנה על זכויות היוצרים במשפט העברי א.    תקופת התנ"ך ב.     פרשנות המקרא, מדרשים ג.       תקופת המשנה ד.     תקופת הגמרא ה.    תקופת הראשונים ו.       תקופת האחרונים, ספרי פסיקה ופרשנות ז.      ספרות השו"ת ח.    דעת גדולי ההוראה והפוסקים ט.    פסקי-דין רבניים
3 .      יישום המחקר בנושאים נבחרים א.    חיוב על אמירת דבר בשם אומרו ב.     העתקת יצירה של חברו
1 .                האם יש בעלות על יצירה רוחנית
2 .                העתקה מקסטה וספרים
3 .                העתקת תוכנות, תקליטורים ותקשורת מחשבים
4 .      שם מסחרי ומוניטין א.    דיני נזיקין ב.     שם מסחרי אינו יצירה אך יש זיקה לבעליו ג.       הונאת דברים ד.     שם מסחרי ומוניטין עוברים לסוחר ה.    "דינא דמלכותא" חלק ב' – מחקר השוואתי בין מידת ההגנה על זכויות היוצרים במשפט הישראלי למשפט העברי 5.      מבוא
6.      הגדרות 7.      מהם דיני זכויות יוצרים
8 .      הגדרות הזכויות א.    זכות השעתוק ב.     זכות הפרסום וההפצה ג.       זכות ההשכרה ד.     זכות הביצוע הפומבי ה.    זכות העיבוד 9.      "חלק ניכר"
1 0.   גניבת דברים
1 1.   העתיד הראוי לדיני זכויות היוצרים באינטרנט א.    כיצד משפיעה רשת האינטרנט על החלתם ואכיפתם של דיני זכויות היוצרים ב.     רשת האינטרנט מהווה איום על זכויות היוצרים ג.       רשת האינטרנט מחזקת את זכויות היוצרים באופן המאיים על חופש המידע ד.     פטנטים ה.    סימני מסחר ו.       מהי הרפורמה המשפטית המתחייבת ז.      השלכות לעתיד ח.    זכויות היוצרים והאינטרנט וההשוואה למשפט העברי חלק ג' – השוואה תפיסתית בין תפיסת היסוד במשפט העברי לתפיסת היסוד במשפט הישראלי
1 2.  המשפט העברי
1 3.   שילוב המשפט העברי במשפט הישראלי
1 4.   המשפט הישראלי
1 5.   השפעת הטכנולוגיה על ההבדלים בתפיסת היסוד בין המשפט העברי והמשפט הישראלי
1 6.   סיכום
1 7.   רשימה ביבליוגרפית תקציר זכות היוצרים הינה אחד הענפים של תורת הקניין הרוחני הכולל הגנה על פטנטים וסימני מסחר.
קניין זה מתייחס לזכויות הבלתי חומריות להבדיל מזכויות הקניין בנכס גופו. במשפט העמים לא הוכרה זכות היוצרים אלא בתקופה מאוחרת. עם המצאת הדפוס התעורר הצורך להגן על היוצר מפני מסיגי גבול. רק בתחילת המאה ה-18 הכירה אן מלכת אנגליה בפעם הראשונה בצורך בחקיקה שתעניק ליוצר את זכות היוצרים. במאה האחרונה ניגשו רוב המדינות לחקיקה שיטתית בנושא זה. אט אט התקדמה תחיקת המדינות בהכרה בזכות היוצר ובקביעת הסייגים לזכות זו, כאשר שני שיקולים מנחים בקביעת תחומי הזכות: טובת היוצר וטובת הכלל. מאמר זה דן בזכויות יוצרים ובחובות המשפטיות המתעוררות במסגרת העיסוק בתחומי היצירה ובהסכמים הנערכים בתחומים אלו. תחומי היצירה הנידונים כוללים מספר ענפים: ספרות, תוכנה ומולטימדיה ומוסיקה. לענפים אלו מאפיינים משותפים שכולם מבוססים על ניצול הזכויות ביצירות השונות וכולם כרוכים בפרסום והפצה של ביטויים.
דיני זכויות היוצרים כרוכים בהתמצאות בשלוש מערכות דינים עיקריות: דיני זכויות יוצרים וזכויות נלוות; מערכת דיני החוזים; והדינים הקשורים בזכויות אישיות של הפרט העשויות להיפגע מביטויים הכלולים ביצירות.
דיני זכויות היוצרים הם המערכת המרכזית של הדינים העוסקים ביצירה ובאמנות והדיון בהם תופס חלק מרכזי. זכויות יוצרים היא כלי נוח ויעיל על פרי מאמצים אינטלקטואליים. לאור עיקרון זה נעשה שימוש בזכות זו בתחומי עשייה נוספים מלבד ענפי היצירה והאמנות המובהקים.
פגיעה בזכויות יוצרים מעוררת דיונים אגביים בתחומים רבים:
1.      דין בעלות על חוכמה – דהיינו מי שהמציא דבר, האם נחשב כבעל הרעיון למנוע מאחרים מלהשתמש בו או היות והדבר אינו משהו ממשי אין שייך בדבר כזה בעלות וכן יש לברר אם זכות זו ניתנת למכירה או להורשה.
2.      דין חיוב השבת החפץ – דהיינו אם אדם עבר ופגע בזכותו של היוצר ללא רשות, איזה איסורים הוא עובר, והאם צריך להחזיר את ההעתק מדין השבת גזל (או לפחות להשמיד את העתק או לקלקלו), וכן אם צריך לשלם דמי שימוש עבור מה שהשתמש בלא רשות בהמצאת חבירו מדין נהנה מממון חבירו.
3.      מה תוקפם של תקנות הנעשות לשמירת זכויות מו"ל ספרים וכדומה – מדין חרם ומכוח דינא דמלכותא, תקנת פטנט – שהיא אמנה בינלאומית, איסור מזיק ועוד.
4.      כללי איסור השגת גבול לשמירת זכויות אדם שמתפרנס מאומנותו שלא יקופח פרנסתו – הכוללת דין איסור לרדת לאומנות חבירו, עני המהפך בחררה שאין לאחר ליטול אותה ממנו.
5.      דיני חיוב אמירת דבר בשם אומרו – שאם אדם נוטל לעצמו את הכבוד כאילו הוא אמרו – לכמה פוסקים הרי זה בכלל איסור גניבה.
הצגת הבעיה המחקרית במאמר זה ברצוננו לבחון את מידת ההגנה על זכויות יוצרים במשפט העברי אל מול מידת ההגנה על זכויות יוצרים במשפט הישראלי. כמו כן, ברצוננו לבדוק את התפיסה העומדת מאחורי הדינים, דהיינו, מהי המטרה או התכלית החקיקתית הן במשפט העברי (פסיקות, הלכות) והן במשפט הישראלי (מערכת החוקים, פסיקות בית המשפט).
השערת המחקר השערת המחקר טוענת כי מידת ההגנה על זכויות היוצרים במשפט הישראלי גדולה ממידת ההגנה על זכויות היוצרים במשפט העברי, מאחר שהמשפט הישראלי מדבר על תקופה מאוחרת יותר שבה היה הפסד ממוני וכספי מפגיעה בזכויות היוצרים, לעומת המשפט העברי, שברוב תקופותיו דהיינו עד להמצאת הדפוס, הפגיעה לא תורגמה למונחים כלכליים-נזקיים.
כמו כן, במשפט העברי מדובר על שמירת נורמות מוסריות של הפוגע לעומת המשפט הישראלי ששומר על הנפגע.
מתודולוגיה לצורך בדיקת השערת המחקר בכוונתנו תחילה לסקור את ההלכה הנהוגה בכל האמור לסוגיית זכויות יוצרים החל מתקופת המקרא ועד לשו"ת בני זמננו ולנתח את התמורות והשינויים שחלו בכל אחד מהתקופות תוך העלאת השערות לסיבות לשינויים. כמו כן, ברצוננו לדון במספר נושאים מרכזיים כגון: חיוב על אמירת דבר בשם אומרו; פרסום דברי תורה ללא קבלת רשות ממי שאמרם; העתקת יצירה של חברו; ושם מסחרי ומוניטין. לאחר מכן, בכוונתנו לסקור את ההלכה הנהוגה בסוגיה זו בדין הישראלי ואז להשוות הן מבחינה היסטורית-דוגמטית והן מבחינה מהותית בין שתי מערכות הדינים ולעמוד על ההבדלים ביניהם.