העבודה מתייחסת מנסה לענות על שתי שאלות תוך כדי שימוש במאגר מקורות נרחב.
היא מונה עשרה עמודים ופירוט בביליוגרפי.
השאלות ופתיחת התשובות להלן:
1.למן הופעתן, ולאורך העשורים הראשונים לפעילותן, לא הצליחו הציונות כמו גם הלאומיות הערבית להפוך לתפיסות עולם מובילות בקרב החברות היהודית והערבית. עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה הן נותרו תפיסות שוליות במחשבה ובמעשה בחברות אלו. מה הייתה הסיבה לכך, ומדוע בכל זאת הצליחו תפיסות אלו, בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, להפוך לתפיסות הגמוניות בקרב היהודים והערבים כאחד?
התנועות הלאומיות היהודית והערבית נולדו כחיקוי וכתוצאה מתנועת הלאומיות שהתפשטה בכל רחבי אירופה.
אולם הקרקע בעבור תנועות אלה לא הייתה בשלה דיו עד ימי מלחמת העולם הראשונה. ראשית התפתחה התנועה היהודית הלאומית באמצע המאה התשע עשרה ועד העשורים האחרונים שלה כבר הייתה לתנועה ציונית בעלת מוסדות, מנהיגים, וסמלים. טבעי היה שהציונות תתפתח לפני התנועה הלאומית הערבית שכן ערש לידתה של הראשונה היה באירופה גופא ואילו הלאומיות הערבית נולדו בפרוריה של האימפריה העותמאנית הגוועת. כציונות, כך גם תנועת הלאומיות הערבית, נולדה עקב לחצים בשני מישורים: האחד הלחץ הפנימי "הלחץ המושך"- יהיה זה הרצון של הקבוצה או הלאום המדובר לחקות את התנועות האירופאיות ולשאוף אף הוא להגדרה עצמית ולעצמאות על טריטוריה מתוקף רגש לאומי.
הלחץ השני הלחץ החיצוני הינו "הלחץ הדוחף"- הגורם שמניע בסופו של דבר את התנועה ומחייב את הפרטים המרכיבים את הלאום לקום לעשות מעשה לקידום השאיפות הלאומיות. עבור היהודים היה זה האנטישמיות ועבור הערבים היה זה האימפריאליזם שנגס בעצם קיומם. אבל גם באלו לא היה די. שני גורמים נוספים הביאו את התנועות לידי מימוש. האחד- היווצרות התנאים המתאימים לקריסת האימפריה העותמאנית והשני- קבלת גושפנקא מהמעצמות הגדולות.
מלחמת העולם הראשונה הינה קו פרשת מים היסטורי. העולם לפני המלחמה לא דומה ולו במקצת לעולם שלפני המלחמה.
המלחמה שפרצה ב 1914 ונמשכה ארבע שנים ושלושה חודשים, הייתה מבחינות רבות תופעה חדשה לגמרי בתולדות האנושות. במלחמות קודמות, דוגמת מלחמות נפוליאון ומלחמות המהפכה הצרפתית, היו מעורבות גם כן מדינות רבות ולעיתים נמשכו המלחמות זמן רב יותר מארבע שנים ושלשה חודשים. המאה התשע עשרה לא הייתה מאה של שקט ושלווה, ההיפך הוא הנכון, בכל עשור מאז 1815 התחוללה מלחמה אי שם. 13 מלחמות נפרדות ניטשו באירופה עצמה, וזאת מבלי להכליל את מלחמות המעצמות האירופאיות מחוץ לאירופה. אבל גם אם לא היה שלום כללי, הרי שלפחות לא הייתה מלחמה כללית. ואילו זה היה הסכסוך הכללי הראשון בין המדינות המאורגנות היטב של המאה העשרים. סכסוך זה היה פסגת הפאר, העוצמה וההישגים אותם הציג האדם לראווה בעשותו כל מאמץ אפשרי לתיעול המדע והגאונות לבניית מכונות המלחמה. זאת הפעם הראשונה שמעצמות בעלות אמצעים ויכולות לשלוט ולהשתמש באזרחיהן באופן כוללני לטובת המאמץ המלחמתי.
המעצמות גייסו את כושר הייצור המדהים שהיה פרי המהפכה התעשייתית על מנת לנצל את המשאבים של טכנולוגיה חדישה לשם מציאת שיטות חדשות לגרימת חורבן, הרס והגנה. זו הייתה מלחמה שהיקפה היה גדול די הצורך לשבש את הכלכלה הבינלאומית שצמחה במרוצת המאה התשע עשרה. המלחמה הראשונה בין מדינות אירופה ששלטו יחד ברוב חלקי העולם האחרים. היא נוהלה בנחישות החלטה ובייאוש, כי הצדדים הלוחמים האמינו באמת .
2. באיזו מידה נכונה הטענה כי הציונות (לאומיות יהודית) כמו גם לאומיות ערבית הינה בבחינת חיקוי של תפיסות לאומיות שהופיעו בקרב עמי המערב, או בבחינת תוצאה של המגע של יהודים וערבים עם עמי המערב – אנטישמיות ולחלופין, הכיבוש המערבי של האדמות הערביות?
בבואנו לנסות ולקבוע האם התנועות הלאומיות היהודית והערבית הינן בבחינת חיקוי לתנועות הלאומיות שצצו במערב אירופה במאה התשע עשרה או שמא הן בבחינת תוצאתן הישירה או העקיפה, שומה עלינו לתאר את התפתחות כל אחת מהתנועות הללו.
לאומיות באירופה תודעה לאומית באירופה פיעמה זמן רב לפני המאה התשע עשרה, דוגמת אנגליה של בית טיודור במאה השש עשרה או צרפת שפיתחה תודעה לאומית ערה בימי הממלכה הריכוזית החזקה. אולם לאומיות זאת שונה  מהלאומיות אותה אנו באים לבחון, אותה לאומיות שדלקה בכל אירופה וגררה אחריה את העולם כולו. לקח עוד שנים רבות עד שהקרקע להתפתחות התנועות הלאומיות היתה מוכנה. מאבק רב שנים ניטש בין המדע והדת. מאזן הכוחות הכריח את המדענים לעסוק בעבודתם בסודיות רבה ומנע מהם אפשרות לשיתוף הידע ויצירת קידמה מדעית (האינקווזיציה היא דוגמה טובה לכך כמו גם סיפרו של דן בראון "מלאכים ושדים" -הספר לא מתיימר להיות מחקרי, אולם העלילה מגוללת את רדיפת הידע ע"י הכנסייה בצורה מעניינת). וכך נשמר ה"שילוש הקדוש" בין הכנסייה, המלך והאצולה. שילוש זה שמר על מבנה השלטון הפיאודאלי בו היה כל אחד מן הגורמים בשילוש תלוי בגורמים האחרים, ויחדיו תוך כדי מערכת יחסים עדינה ושבירה שלטו אלו במעמד האיכרים היצרן. אך הקדמה התדפקה על דלתה האחורית של אירופה, ולא נותר עוד כוח במאה השמונה עשרה שיעצור את העתיד להתרחש. –