על מייסדים, צברים ועמוס עוז: תקציר האם נופץ מיתוס "הצבר" בסיפוריו של עמוס עוז?  איך מצטייר "החלוץ"  בקיבוץ של שנות השישים, ואיך מצטיירת האשה? מה ניתן ללמוד על יחסים בין דורות בסיפוריו הקצרים של עמוס עוז?  מה מקומן של יצירות ספרותיות בדיון הסטורי בנושא דורות?  ומה עמוס עוז חושב על כך?
חמישה סיפורים קצרים, שלוש דמויות, ספר אחד.
בעבודה נעשה ניתוח ספרותי של סיפוריו של עמוס עוז, באמצעות ראייה דורית, המחלקת את אבותינו ליחידות דוריות כגון: "חלוצים", "צברים", "דור המתלבט" וכן הלאה.   בעבודה זו אנסה לתאר שלושה סוגים של דמויות, כפי שהן מצטיירות בסיפוריו הקצרים של עמוס עוז, מתוך ספרו "ארצות התן". סוגי הדמויות הן:
"החלוץ הותיק", "האשה המסכנה", ו"הבן העקוד".  מתוך הספר "ארצות התן", בחרתי חמישה סיפורים: "דרך הרוח", "ארצות התן", "נוודים וצפע", "קודם זמנו", ו"תיקון העולם".  המכנה המשותף של סיפורי "ארצות התן", הוא שהם נכתבו בין 1962 ל- 1965, ושוכתבו בשנת 1975, וכולם מתרחשים בקיבוץ. ישנם כמה מוטיבים ספרותיים מעניינים שחוזרים על עצמם בסיפורים, כגון מוטיב התן,  מוטיב השנאה שמאפיין דמויות רבות, וכן, צורת המספר, לרוב מספר כל-יודע, שמתמזג ברקע הקיבוץ בתור דמות משנית ביותר. פרק ראשון: החלוץ הותיק פרק שני: האשה המסכנה פרק שלישי: הבן העקוד סיכום ביבליוגרפיה ציון העבודה: 92