בין רצח לרצח - צפייה בסרט: "סרט קטן על רצח" מאת קישלובסקי

תקציר העבודה

בין רצח לרצח  תקציר בעבודה זו אני מנתח את הסרט "סרט קצר על רצח" מאת קישלובסקי, שהוא אחד מעשרה סרטים שקישלובסקי עשה בהשראת עשרת הדיברות. בגירסה אחרת, הסרט נקרא: "לא תרצח" זהו סיפור קטן על רצח, סיפור בדיוני שלא התרחש מעולם, ומתרחש מדי יום ומדי שעה. יאצק הוא אדם שרצח.
הוא רצח את עצמו ואז התחרט. הוא רצה לחיות כשהחברה כבר לא רצתה שיחיה. גילוי החיים האחרון שלו, היה בהתנגדות אמיצה לסוהרים ולתליינים. הסיפור נע במישור אחד, עלילתי, המתאר את דרכו של יאצק מחיים כפריים פשוטים עד למעשה רצח אכזרי של נהג מונית, ובמישור נוסף, מטאפורי, המראה סוגים שונים של "רציחות", שלא מדברות כלל בשפה מוסרית או אידיאולוגית, אלא בשפה האנושית. קישלובסקי לא מספר את סיפור הרצח כדי להדגים את ההשלכות הצפויות לרוצח, או את יחס החברה לרוצחים. אני גם לא חושב שזהו סרט בעל מסר פוליטי, למרות שאפשד להשתמש בו למטרה זו, ולהתנגד באמצעותו לעונש המוות. הסיפור שבסרט הוא סיפור אנושי, על אדם שרוצח את עצמו – כלומר מכריז על עצמו כלא ראוי לחיות, ונאבק לשוב לחיים. באופן אירוני, דרכו לשוב לתחייה, היא לרצוח מישהו אחר, הפעם באופן פיזי. ההשלכות הפיזיות של המעשה אינן חשובות. ההשלכות המנטליות היו קריטיות: יאצק קיבל חותמת רשמית על כך שאינו ראוי לחיות, ולא עשה מאמצים רבים להמנע מכך. אבל משהו קרה לו, בו ברגע שהובל לתוך המכונית המשוריינת, כשפיוטר, עורך דינו, קרא לו בשמו הפרטי. אני חושב שבנקודה זו החלה תפנית שגרמה ליאצק לבחור בחיים.
השיחה האחרונה של יאצק עם פיוטר, נפתחת בנקודה זו. זוהי שיחה שבה מתגלה הסיפור שהביא את יאצק לרצח הראשון – הרצח המטאפורי של עצמו, על ידי כך שגירש את עצמו ממשפחתו ומחייו. הוידוי שעולה מפיו של יאצק גורם לו סוג מסוים של זיכוך, של טיהור, שבסופו יאצק בוחר בחיים: "אני לא רוצה", הוא אומר כשאוחזים בו הסוהרים.
לרוע המזל, מציאותו החיצונית של יאצק אינה חופפת את מציאותו הפנימית, ובעוד הוא מוציא את עצמו זכאי ממשפט הרצח שהוא מנהל נגד עצמו כבר חמש שנים, הוא נושא בתוצאה של משפט הרצח שהחברה ניהלה נגדו. ממות כבר אינו יכול להימלט, אבל הצליח להעניק לעצמו רגעים אחרונים של חיים.