תיאורית הצריכה הניאוקלסית אינה יכולה  לשמש כשלד לתשובה על השאלה המוצגת בכותרת המאמר . הסיבה : התיאוריה אינה מטפלת באיפיוני הגלובליזציה , המפעילים לחץ על צרכנים במדינות העולם השלישי . השפעות הרווחה של הגלובליזציה על הצרכנים , נוטים , במיוחד , לתבניות של חוסר וודאות ואכזבה  שאינם באים לידי ביטוי בתיאוריות הצריכה המסורתיות . תאוריות ניאו קלסיות מניחות , ללא קשר למציאות , שהצרכנים מיודעים בצורה מושלמת , לכל ההעדפות שלהם ולכל טווח המוצרים שבהישג יד . כמו כן ,מניחות התיאוריות ,  שההעדפות הללו אינן נקבעות על ידי גורמים חיצוניים , שהם יציבים לאורך זמן , ששביעות רצון של הפרט תלויה אך ורק בצריכתו הוא ולא תלויה בהעדפותיהם של אחרים , וכן שתהליך הצריכה מתרחשת בנקודת הקנייה . כדי לתאר בפועל את הרווח או ההפסד מגלובליזציה של צרכנים במדינות מתפתחות , צריך להחליף את ההנחות הללו באלטרנטיבות המסבירות את המציאות בדרכים מציאותיות יותר . נבדוק , לצורך זה , את הנחות הביקוש המסורתיות , המוציאות מכלל חשבון את האפשרות שצרכנים עשויים להרגיש תסכול ואכזבה .