תקציר תפקיד ההשכלה בקביעת פני החברה.
בין התופעות המאפיינות את החברה המודרנית יש למנות את הופעתן של מערכות סטאטוס פוליטיות, תעסוקתיות וסקטוריאליות מורכבות ואת החלשותו של הגורם "המעמדי" במשמעותו האידיאולוגית.
תוצאה עיקרית של התפתחות זו היתה העימות ההולך וגובר בין מגמות הפיתוח הכלכלי ומרכזי הכוח החדשים, לבין הניעות של קבוצות חדשות. כל הקבוצות התחרו ביניהן על תוספות הכנסה, נגישות למשאבים כלכליים ועמדות השפעה במערכת הממשלתית מחד, ויצירת מסגרות אוטונומיות מאידך. חלק חשוב בהתגבשויות הסקטוריאליות הללו קשור למיקום ההשכלה במערכת הריבודית כולה. מחד, נכונה הקביעה שהתרחבות ההשכלה לא הביאה לצמצום פערים חברתיים בשטח המקצועי, במיוחד בין השכירים, אך מצד שני היא כן הפעילה תהליך של שנוי בהערכת מקצועות שונים ושנוי בתפיסת ההשכלה כשלב התמחות הכרחי. היבט זה מהווה גורם חשוב בעיבוד המפה הריבודית, ובגיבוש התודעה המעמדית. למערכות החינוך, שהן הגוף העיקרי המקנה השכלה, ניתן לקבוע מי מוסמך ומי אינו מוסמך למלא תפקידים תעסוקתיים שונים, והן הפכו למכשיר עיקרי להשגת סטטוס חברתי וכלכלי.
מערכת החינוך מקנה חינוך לערכים, השכלה והכשרה ומאפשרת ניעות חברתית וגישה למשאבים המרבדים בחברה.
ההשכלה מהווה נידבך חשוב בקביעת רמת ההכנסה, מקנה יוקרה וכבוד בהיבט החברתי וגישה למוקדי כוח והשפעה פוליטיים. למערכת החינוך הוענק מנדט מרחיק לכת, ניתן לה לקבוע מי מוסמך ומי אינו מוסמך למלא תפקידים תעסוקתיים שונים,  (MEYER, 1977), והיא הפכה למכשיר עיקרי להשגת סטטוס חברתי. הממשל, בהיותו אחראי על עיצוב ערכי המערכת החינוכית, יקבע את פני החברה העתידית.
האינטגרציה –  ביולי 1968 מחליטה המדינה על מדיניות מכוונת של אינטגרציה בחינוך. זהו נסיון נוסף ומשלים  להגברת השיוויון ושלוב חברתי.  במסגרת זאת,  ("הרפורמה"), הוקמה חטיבת הביניים שנועדה לדחות את מועד המיון לבית הספר התיכון ולהפגיש במסגרת בית ספר משותף, תלמידים מרקע שונה. בחטיבה יושבים יחד תלמידים מבתי ספר 'מיוחסים' – עירוניים, עם תלמידי ההקבצות הגבוהות מבתי הספר השכונתיים. לפי דיברי החוקרים, סביבת לימודים הטרוגנית תגרום למוטיבציה  והשגים גבוהים של כלל השכבות,  ותבטל מחסומים על רקע
חברתי ועדתי. האינטגרציה מתחילה בשלב מאוחר יחסית, לא מונהגת באופן מלא, ללא הכנה מתאימה של סגל המורים וההורים ולעיתים באופן לא נכון, דבר הגורם לסגרזציה  ונסיגה. מערכת החינוך הצליחה לשפר במידת מה את מבנה ההשכלה של האוכלוסיה. נשאלת השאלה –  האם התהליך היה יעיל ומוצלח, והאם השיטה אכן שינתה את המיקום הריבודי של הקבוצות השונות במידה המצדיקה את משאבי ההון והזמן שהושקעו בכך.
שאלה  מחקרית.
האם שיטת האינטגרציה שהופעלה ע"י מערכת החינוך השיגה את מטרתה, ואכן תורמת לצמצום הפערים החברתיים ולקידום השכבות החלשות.
ראשי פרקים
1 ..
מבוא                  תפקיד ההשכלה בקביעת פני החברה.                  תאוריות סוציולוגיות                  הצגת הבעיה בארץ.
                 תיזה.
2.  גוף העבודה.
                 השכלה וניעות חברתית.
                 השפעת החינוך על מערכות ריבודיות.
                 המצב בישראל.
                 החלת האינטגרציה בישראל.
3.  דיון ומסקנות.
4 .  מראה מקום.