שביעות רצון בחיי נישואים על פניו נדמה כי המושג 'שביעות רצון בחיי נישואים' הוא מושג פשוט, וכי ניתן להעריך אותו באמצעות בירור פשוט עם בני הזוג בשאלה עד כמה הם מרוצים מחיי הנישואים שלהם. ברם, ייצוג פשטני כזה של שביעות הרצון בחיי הנישואים אינה מייצגת את מגוון האספקטים השונים ואת המורכבות המובנית ביחסי נישואים, או ברמת שביעות הרצון או חוסר שביעות הרצון אותה יחושו בני הזוג מן המערכת הזוגית. יחד עם זאת, ניתן להציג מספר מכשירי מדידה שונים למדידת שביעות רצון בחיי נישואים, תוך התרכזות באספקטים שונים של המערכת הזוגית.
 Ruppert and  . Schneewind (1998) מציעים 4 אספקטים עיקריים אליהם יש להתייחס במדד שביעות הרצון מחיי הנישואים. מדדים אלו כוללים:
1.       חיבה: מדד זה מתייחס לגילויי חיבה הדדיים ושביעות רצון מינית במערכת היחסים. כמו כן, כולל מדד זה התייחסות לתחושה של החלפת רגשות הרמונית בין בני הזוג (למשל, תבחן הסכמת הנחקר להיגד: אני אוהב לבלות במחיצת בן/בת הזוג שלי).
2.       קונפליקט: מדד זה מתייחס לתכיפות ועוצמה של ריבים ועימותים, החל ממצבי רוח גרועים וכלה בעימותים קולניים נרגשים.(למשל, תבחן הסכמת הנחקר להיגד: בן/בת הזוג שלי ואני רבים לעיתים קרובות).
3.       חוסר שביעות רצון נסבל: מדד זה מתייחס למעשה לשני אלמנטים נפרדים, המשלימים זה את זה. ראשית, היעדר גירוי חיובי במערכת היחסים ושנית, הימנעות או הדחקה של נושאים שנויים במחלוקת – שילוב של שני אלמנטים אלו מניב מדד של חוסר שביעות רצון סטטי, נסבל בלבד. (למשל, תבחן הסכמת הנחקר להיגד:אין טעם לדבר עם בן/בת הזוג שלי על דברים שהייתי רוצה לשנות, זה לא עוזר בכל מקרה).
4.       הדחקה: מדד זה מתייחס לתחושות של הדחקה על ידי בן הזוג, ולאישוש של הדחקה זו על ידי הפרט עצמו באמצעות ויתור של הפרט על רצונותיו האישיים.
לטענת החוקרים, יש להתייחס להבדלים מגדריים בעיצוב פריטים במדד זה, פריט לדוגמא יהיה – "אני לא יכול לעשות מה שאני באמת רוצה במערכת היחסים שלנו".   מדדים נוספים לשביעות רצון בחיי הנישואים מתייחסים לאלמנטים דומים לאלו שהוצגו לעיל. למשל, שאלון ה-MSI-R, המשמש לעיתים קרובות להערכת שביעות רצון בחיי נישואים כולל 13 ממדים המתייחסים לאלמנטים של חוסר עקביות, תחושות דחק, תקשורת אפקטיבית, תקשורת פותרת-בעיות, תוקפנות, זמן משותף, עימותים בנושאים –