עבודה בקרימינולוגיה על שיקום אסירים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 3513
מספר מקורות 14

תקציר העבודה

תוכן העניינים

1 . מבוא                                                                                                 עמ'
3
2 . השיקום ומטרותיו                                                                              עמ'
4              הרשות לשיקום האסיר                                                            
3 . דרכי השיקום:                                                                                   עמ' 5-9
            (ישיבות, הוסטלים, קיבוצים, ריפוי בעיסוק,             פרוייקט "המשולש", קורסים שונים)
4 . סיכום                                                                                               עמ'
1 0 5. רשימת מקורות                                                                                  עמ' 11
מבוא
באופן מהותי,בעיות של אסירים משוחררים אינן שונות מהבעיות הרווחות אצל כולנו: תעסוקה, דיור וכו'. הבעיה מחריפה בשל צירוף מאפייני האסירים הפליליים לבעיות הרווחות כגון: דימוי עצמי נמוך, ניכור חברתי, חוסר תקווה ביכולת לשינוי, סטיגמה, ניכור חברתי, חשד מתמיד כלפי העבריין ועוד, ואולי הדרך הטובה להתמודד ולשלוט בעבריינות לטווח הארוך  היא להושיט עזרה.
עיקר תיאורית ההתחברות הדיפרנציאלית של קרייסי וסאתרלנד (1974) הוא שכל אדם יהיה עבריין בשל עודף ההשפעות השליליות עליו (על פני ההשפעות החיוביות).  100% מההשפעות על האסירים בכלא הן של עבריינים .אלו הן השפעות שליליות ולכן  יש למצוא דרכי שיקום כפי שאפרט להלן בעבודה זו, אשר מנטרלות את ההשפעות השליליות (שעליהן פרטתי בתחילה) שיש על האסיר בכלא, דרכים כגון שהות האסיר המשוחרר בקיבוץ או בישיבה. חברי הקיבוץ והישיבות לא יחזיקו בקרבם עבריינים וכפועל יוצא מכך, הסביבה החברתית המקיפה את האסיר המשתקם שיכנס לתוכה היא 100% אנטי עבריינית. דוגמא זו ממחישה רק חלק מהאפשרויות הרבות לשיקום אסירים.             בפרק הראשון אתחיל עם הסבר מהו השיקום ומהן מטרותיו, אפרט על הרשות לשיקום האסיר ומהם תפקידיה.
בפרק השני  אתן סקירה על חלק מדרכי שיקום אסירים (הן כה רבות) , כגון: הוסטלים, ריפו בעיסוק, פרויקט "המשולש" ועוד.
 ולבסוף, צרפתי נספחים שונים בניסיון להמחיש את ההתנהלות השיקומית בפועל, לדוגמא: חוקים שתחתם פועלת הרשות לשיקום האסיר, חוזה קבלה להוסטל, פרק רלוונטי מחוברת הכוונה לאסיר המשתחרר שמופצת ע"י הרשות לשיקום האסיר ושרות בתי הסוהר, ועוד.
פרק א' :    השיקום ומטרותיו השיקום הוא אינטגרציה של רצון האסיר המשוחרר לנטוש את אורח חייו הקודם יחד עם שילוב מוצלח בחברה שומרת חוק. הסטיגמה של פושע או עבריין נמצאה כגורם מרכזי לחזרתו של האסיר המשוחרר לעולם הפשע ולכן חייבת החברה להשתלב בשיקום על מנת להקהות את חריפותו של המעבר מצורת חיים אחת, עבריינית, לצורת חיים אחרת, שומרת חוק תוך מאבק בסטיגמת העבריין (הופמן 1989).
הכישלונות הראשונים בניסיון שיקום האסיר המשוחרר עלולים להיות קריטיים כי הם מהווים עבורו הוכחה של כשלון, שאין לו כל סיכוי להצליח ולכן קמה הרשות לשיקום האסיר מתוך גישה ריאלית כלפי יכולתו של האסיר להשתקם ותוך הבנה שהשיקום הוא מאמץ מתמיד שבו ניצב המתמודד מול עצמו ומול זולתו (הופמן 1989).
הרשות לשיקום האסיר הרשות לשיקום האסיר פועלת תחת בסיס חוקי של "חוק הרשות לשיקום האסיר" (ראה נספח א'), זו פועלת עם הפנים כלפי חוץ ובמסגרת אחריותה:
בדיקת מוכנות האסיר לקראת העתיד, כגון נכונותו לניתוק קשרים חברתיים עם אוכלוסייה עבריינית מהעבר, בדיקת כוחותיו הנפשיים של האסיר להתמודד עם משברים, לחצים וכו'.
הכנת תוכנית שיקומית כגון הפנייה ללימודים, רכישת מקצוע, איתור גורמים תומכים במסגרת משפחת האסיר והקהילה, איתור גורמים טיפוליים וכו'.
סיוע בבעיות ספציפיות כגון זירוז תהליכים משפטיים בנושא תיקים פתוחים, הסדרת חובות וכו'.
תעסוקה – הרשות הגיעה להסדר עם שירות בתי הסוהר שבמסגרתו יעניק שירות התעסוקה לרשות הכלא יועץ תעסוקתי שתפקידו יהיה לדאוג להשמה של אסירים באזור אחריותו באמצעות הכוונה וקישור האסיר עם פקידי השמה ויועצי תעסוקה באזורים השונים.
שיכון – הרשות הגיעה להסדר עם משרד השיכון וזה מוכן להעניק סיוע כספי לאסיר שאין לו קורת גג אשר השתלב בתוכנית שיקומית כלשהי.
משטרת ישראל – סוכמו הסדרים עם המשטרה במטרה להקל על שילובו של האסיר המשוחרר בקהילה  כמו צמצום חקירות בשעות העבודה, פתרון בעיית התיקים הפתוחים של המשתקם.     הסדר עם צה"ל – בשל העובדה שהשירות הצבאי בארץ מהווה כרטיס כניסה משמעותי להשתלבות תקינה באוכלוסיה, וכלפי האסירים יהווה ריכוך הסטיגמה, הרשות הגיעה להסדר עם צה"ל לפיו אסירים משוחררים שהשתתפו באחד מפרויקטים השיקומיים (קיבוצים, מושבים, ישיבות, הוסטלים וכו') עליהם יפורט בהמשך, תידון אפשרות גיוסם לשירות הצבאי.
(הופמן 1989).