ניתוח מוטיב השואה בסיפוריו הקצרים של אתגר קרת השואה הינה נושא כאוב ביותר בהיסטוריה של העם היהודי, כה כאוב עד שיש בריות המזדעזעות  עצם הזכרת שמה בקונוטציות שאינן הולמות, לדעתן.
דור השואה הולך ונעלם, ורוב האוכלוסייה המאכלסת את הארץ הינה דור שני ושלישי או לחלופין אנשים ללא קשר ישיר לשואה. אנשי הדור השני והשלישי מעולם לא ידעו, ומעולם לא יידעו מהו טבעה האמיתי והנורא של השואה. עקב סיבה זו, דרך ההתמודדות של אותם אנשים היא שונה מהדרך של האנשים שחוו את התופת וניצלו. אם ניצולי השואה בחרו להתמודד עם זיכרון השואה בחלקם בדרך של הפנמה ושתיקה, בחלקם בדרך של העברת הזיכרון הלאה על ידי הרצאות ונאומים אזי בני הדור השני והשלישי בוחרים במגוון רב של דרכים שלא קל להגדירם.
אתגר קרת מתמודד עם זיכרון השואה כמוטיב חוזר בסיפוריו הקצרים (וגם ב"מערכונים").      לא אחת נשמעה ביקורת כלפיו כאילו הוא מבזה את זיכרון השואה על ידי ההתייחסות הלא רצינית, והלפעמים צינית שלו כלפיה.
בהרצאתו, אתגר קרת דיבר על החשיבות של הסאב – טקסט לעומת חשיבותו של הטקסט. הטקסט הינו תיאור גרפי, לעיתים רדוד, של המציאות. הסאב – טקסט הינו המהות והתמצית של הכוונה שמאחורי המעשה.
אדם יכול להגיד את אותו המשפט בדיוק, אך בקונטקסט שונה, ואותו משפט יתפוס משמעות שונה לגמרי.
אנסה להוכיח בעבודתי, שהטענה שאתגר קרת מבזה את זכר השואה היא שגויה, ושזו דרכו שלו להתמודד עם זיכרון כואב זה. את טענתי אדגים בעזרת ניתוח של הסאב – טקסט בשני סיפורים קצרים שונים.  לטענתי אתגר קרת מותח בסיפוריו על השואה גם ביקורת על החברה הישראלית כפי שהיא כיום (צפירה, צינורות) וגם מטיל את האשמה בצורה סמויה על החברה האירופאית שבחרה לפעמים להתעלם מפשעיהם של הנאצים (סיפורה העצוב של משפחת נמלים, געגועי לקיסינג'ר).
בעבודתי אנסה להציג כל טענה על ידי מספר סיפורים קצרים.
מבוא -.. 2
1 . יחס החברה הישראלית  לזיכרון השואה –.. 3
א.   צפירה –.. 3
ב. נעליים –… 4
2 . החברה האירופאית כאשמה בשואה … 6
א.   סיפורה העצוב של משפחת נמלים .. 6
ב. אני ולודוויג הורגים את היטלר בלי סיבה (או אביב ברלינאי) 7
סיכום ומסקנות -.. 9
ביבליוגרפיה — 10