מבוא
 במשך כחמש שנים בזמן מלחמת העולם השנייה , גרמניה הנאצית  שלטה בצרפת. למרות הנוכחות הצבאית, צמחו ופעלו רשתות מחתרתיות המתנגדות לכיבוש הגרמני. קבוצות אלו פעלו נגד כוחות הצבא והשלטון הגרמני, נגד תשתית המדינה וכסיוע לבעלות הברית במהלך המלחמה. למרות כוחם ואופי פעילותם, לא הצליחו הגרמנים להדביר כליל את ההתנגדות המחתרתית בצרפת.
גרמניה, מעצמה בכל קנה מידה, הצליחה לכבוש או להכפיף כמעט את כל מדינות אירופה  אך לא הצליחה למחות את ארגוני האזרחים המתקוממים, החסרים כמעט אמצעים ונשק. עבודה זו תנסה לבחון את השאלה, מדוע  גרמניה הנאצית אשר הצליחה בשנים הראשונות של המלחמה להתגבר על אויביה המדינתיים , נכשלה בהדברת ארגוני המחתרות בצרפת הכבושה?   כיצד ניתן להסביר שמדינה בעלת סך עוצמה גדול יותר, לא מממשת יתרון זה? האם סוגי השחקנים בעימות והקשר האירועים השפיעו על יעילות מרכיבי העוצמה של כל שחקן בעימות? השערת העבודה הינה שהכרעת קונפליקט אינה תלויה רק בסך מרכיבי העוצמה של השחקנים. ישנו הבדל בין קיום סל מרכיבי עוצמה פוטנציאלים  לבין מימושם בפועל עקב משתנים רבים. סוגים מסוימים של מרכיבי עוצמה עלולים להתבזבז כאשר סוג הקונפליקט אינו סימטרי, דהיינו בין שחקנים מקבוצות שונות. כמו כן, גורמים ואירועים שונים, חיצוניים ופנימיים, יכולים להגביל ואפילו למנוע את מידת השימוש במרכיבי עוצמה אצל שחקן, ועל ידי כך לנטרל את עוצמתו  התיאורטית.
במערכת הבינלאומית ניתן לראות מקרים שונים של עימותים בין שחקנים, כאשר ניתן לזהות בולטות של  עימותים לא-סימטריים בין שחקנים במערכת. בעזרת ניתוח  מרכיבי העוצמה והקשר האירועים במקרה הבוחן, אנו  יכולים לקבל כלים טובים יותר להבין ואולי לנבא סכסוכים דומים במערכת ואת תוצאותיהם. במדינה כמו ישראל בה אחד הקונפליקטים המרכזיים הינו על בסיס דומה, תובנות אלו מקבלות חשיבות רבה במיוחד.
העבודה תעסוק בכיבוש הגרמני בצרפת בין השנים
1 945-1940.
הגופים  השונים יבחנו כגופים יוניטרים, באופן גורף לגבי גרמניה הנאצית, אך גם במבחן קבוצות המחתרת השונות עקב ריבויים ולאור איחודם תחת גג מטרתי אחד  במהלך המלחמה. לא יבחן משטר וישי, אלא בנושאים בהם הייתה השפעה כלשהי על אופי הפעילות הגרמני או המחתרתי.