היבטים סוציולוגים ואנתרפולוגיים של בתי משפט מבוא
מטרתו של הדיון הנערך בבית המשפט הנה להגיע לבירור מקסימלי של האמת, קרי של העובדות הרלוונטיות למקרה הנדון. יש קשר אמיץ בין ההליך לבין תוצאותיו הסופיות ולכן לאופי הדיון הנערך יש השפעה ישירה על תוצאות ההליך (Feeley, 1979).
זירת ההתרחשות של אולם המשפט, היא הזירה הדרמטית והגלויה ביותר של ההליך המשפטי. השופט הוא אחד מהשחקנים הכי חשובים בתהליך זה (Feeley, 1979).
חשיבותו נובעת מתוקף סמכותו לנהל את הדיון ולהכריע את תוצאותיו. בישראל, בניגוד לשופטים ממדינות אחרות, עניין זה מקבל ביטוי חזק יותר, שכן השופטים הישראלים פעילים ומעורבים במיוחד (ביגוש ודון יחייא, 1999).
נשיא בית המשפט העליון פרופסור אהרון ברק כותב:
"השופט חייב אפוא להיות מאופיין בנטרליות מוחלטת כלפי הצדדים וכלפי הנושא המובא לפניו. ניטרליות אין פירושה בשום פנים ואופן אדישות למצוקותיהם של הצדדים או לערכים הבסיסיים שבבסיס המחלוקת. נהפוך הוא, אני משוכנע כי בדמוקרטיה, השופט נדרש לתת ביטוי לערכי שיטתו המשפטית ולעקרונותיה". מכאן ניתן להסיק כי למרות קיומם של נורמות סדורות באשר לאופי האינטראקציה שבבית המשפט כגון, דרכי פנייה מקובלות, דרכי חקירה מקובלות וכולי, יכול השופט לבחור להתערב, להעיר ולכוון את הדיון על פי שיקול דעתו בצורות שונות. בהמשך לכך טוען ברק, כי לשופט גם מידה רבה של עצמאות (ברק, 2001). השפה באולם בית המשפט הוא יסוד חשוב, אם לא החשוב ביותר, לא רק בהעברת מידע על המשתתפים באינטראקציה, אלא גם ביצירה של היחסים בינהם ובניהולם. הכללים הרבים קובעים את השיח באולם המשפט ומטרתם לשמור על הסדר והשוויוניות של ההליך המשפטי, אך למשתתפים במשפט פרט להבעת מקצועיותם, קיים גם הצורך לדאוג להצגתם העצמית. ולכן במסגרת מגבלות הדיון המשפטי, כל בעל מקצוע מנצל את משאבי השיח העומדים לרשותו להשגת המטרות האמורות. ועל כן, לא בכדי נוטים השופטים להפגין עליונות ושליטה במקביל להופעתם כניטרליים ואובייקטיבים.
התערבותם של שופטים בתוך אולם המשפט אינה מתמצה רק בנטילת ניהול החקירה של עדים ושאילת שאלות הבהרה. שופטים גם מעירים הערות רבות לעדים ועורכי הדין במהלך המשפט מכאן, דוקא באולם המשפט יכולה להיבחן התייחסותם הניטראלית לצדדים השונים ושליטתם בהליכים (הערות יוצאות דופן) ולוא דוקא נימוקיהים הכתובים והפגנת חשיבתם המשפטית ומומחיותם בחוק (הערות פרוצדורליות) (ביגוש ודון יחייא, 1999).
הנחת היסוד העומדת בבסיס עבודה זו היא כי לאוירה שנוצרת בבית המשפט יש השפעה גדולה על היכולת להשיג את המטרה. אוירה מסויימת יכולה ליצור תנאים נוחים יותר לבירור האמת מאשר אוירה אחרת. אין אני מתיימרת לקבוע בעבודה זו כי דינאמיקה מסויימת תורמת להשגת המטרות יותר מאחרות, אלא אסתפק בטענה כי אוירה הנוצרת בבית המשפט במהלך הדיון היא משמעותית ועלולה להוות גורם משפיע על תפקודם של הנוכחים בסיטואציה ומכאן גם על תוצאות הדיון, נושא זה ידרוש ודאי דיון מעמיק יותר. לפי הנאמר לעיל, הבחירות הללו אשר אותן עושה השופט, יש בהן בכדי להשפיע רבות על האוירה בבית המשפט.
ועל כן שאלת המחקר שאשאל בעבודה זו היא: כיצד הערותיו ותגובותיו של השופט במהלך הדיון משפיעות על האוירה בבית המשפט?
יש המשך למבוא…