העדפה מתקנת / אפליה מתקנת בישראל

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 5458
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

העדפה מתקנת בישראל עבודה סמינריונית תוכן העניינים
1.                מבוא
2.                הוויכוח הנורמטיבי
3 .                רקע היסטורי – מדיניות ההעדפה המתקנת
4 .                העדפה מתקנת בישראל : הבסיס המשפטי 5.                העדפה מתקנת לגבי נשים
6 .                העדפה מתקנת לגבי ערבים 7.                העדפה מתקנת לגבי מזרחים או בני עיירות פיתוח
8 .                העדפה מתקנת לגבי  מוגבלים 9.                השוואה למדיניות העדפה מתקנת בעולם
1 0.           דיון וסיכום
1 .
מבוא
ההתפתחות שחלה בעשורים האחרונים בנושא ההעדפה המתקנת בעולם, והתנופה שרעיון זה קיבל ברעיון העבודה שווה, מהווים תולדה של השאיפה לקידום זכויות האזרח. השאיפה הייתה לקדם את מעמד הקבוצות המקופחות ולממש את זכותו של הפרט לשוויון. ההכרה בהעדפה המתקנת התפשטה וקנתה לה אחיזה במדינות רבות בעולם המערבי.
המניע הקובע בהעדפה מתקנת אינו הקריטריונים להפעלתה ללא שיקולים, אלא התוצאה. השאלה היא, האם העדפה מתקנת היא חלק מהשוויון ומגשימה את עקרון השוויון או שמא היא נוגדת את עקרון השוויון, כי השוויון והעדפה סותרים זה את זה. דוקטרינת ההעדפה המתקנת, התפתחה כאמור, כאמצעי של מדיניות משפטית להגשמת השוויון בעבודה.
הוויכוח לגבי הלגיטימציה של דוקטרינת ההעדפה המתקנת נובעת מחילוקי דעות בקשר למשמעותו של עקרון השוויון עצמו. בבחינת ההעדפה המתקנת במשקפיים של עקרון השוויון נראה, כי הוויכוח בדבר הלגיטימציה של ההעדפה המתקנת איננו בין מי שהוא בעד שוויון לבין מי שהוא נגד שוויון. אלא השוני בין שתי האסכולות החלוקות נובע מהפרשנות השונה שמייחסת כל אחת מהן למושג השוויון – מתנגדי ההעדפה המתקנת נתלים בעקרון השוויון הפורמלי והתומכים בדוקטרינת ההעדפה המתקנת נסמכים על השוויון המהותי.
בשנים האחרונות הכיר המחוקק הישראלי כמעט לראשונה באופן מפורש בהעדפה מתקנת כאחד האמצעים העיקריים להגשמת עקרון השוויון, שהוא עקרון על וזכות יסוד במערכת המשפט הישראלית .בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח 1998- קבע המחוקק את ההעדפה המתקנת כעקרון יסוד, ואילו בתיקון לחוק שיווי זכויות האישה מאפריל 2000 נכללה ההעדפה המתקנת בסעיף המטרה .לראשונה הבהיר המחוקק ,כי אין רואים כהפליה אסורה הוראה או פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של נשים ,או פעולה שנועדה לקדם את שוויונן , ובהתאמה נאמרו הדברים גם ביחס לאנשים עם מוגבלות.