יחסי הנשיא, חכמים וןהסנהדרין בימי רבן גמליאל דיבנה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2003
מספר מילים 7185
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

מבוא
שיקומו של  הישוב היהודי בארץ ישראל לאחר החורבן נקשר בשמו של רבן יוחנן בן זכאי אשר לפי המסורת הבבלית קיבל מאספסיינוס הרשאה לקיים את יבנה וחכמיה ואת שושלתו של רבן גמליאל. הוא החל בקימומה של הסנהדרין ביבנה ופתח בבניה מחדש של חיי היהדות לאחר חורבן מבחינה רעיונית, רוחנית וארגונית. לא ברור לנו מדוע בשנים הראשונות להקמת המרכז הרוחני ביבנה נעדר מקומו של רבן גמליאל שהיה המועמד הטבעי לרשת את מקום אבותיו כראש הסנהדרין וניתן לשער בדבר השערות שונות. בכל אופן, עם עלייתו של רבן גמליאל על כס ההנהגה ביבנה, פינה רבן יוחנן בן זכאי את מקומו ופרש לברור-חיל. מנהיגותו של רבן גמליאל זכתה בהמשך גם להכרה מצד השלטונות הרומיים. בימיו של רבן גמליאל הרחיבה ביותר הסנהדרין את תחומי פעולתה והשפעתה והדבר מצא ביטויו בפעילות עניפה, מגוונת, יוצרת ומכוננת – קביעת המועדים (קידוש החודש ועיבור השנה), קשר עם יהדות התפוצה, תרגום המקרא ליוונית, גיבוש ההלכה והתפילה, מאבק בנצרות, ביסוסה של מערכת המשפט ברחבי הארץ, תיקון תקנות והפיכתה של הסנהדרין לבית הדין העליון ולמוסד האקדמי העליון אשר בו מוכרעת ההלכה. פעולותיו של רבן גמליאל בנסיון לבצר את מעמד הנשיאות ואת מרכזיותה של הסנהדרין היו כרוכות במתחים ובמאבקים לא פשוטים עם עמיתיו החכמים ששמשו חברי הסנהדרין.
בעבודתי אבקש להתמקד ביחסי הגומלין שבין חכמים לבין מוסד הנשיאות בדור יבנה, אשר מהווים מעיין חבלי לידה המלווים את ראשית תהליך שיקומה, ארגונה ומיסודה של האוטונומיה היהודית בארץ ישראל לאחר החורבן. ואולם, על מנת שנבין היטב את שורשי המתחים שליוו תהליך זה שומה עלינו להתחקות אחר מבנה ההנהגה הלאומית והדתית בימים שלפני החורבן ולהתחקות אחר התמורות המתחוללות במערכת הכוחות הפועלים בהנהגת העם בדור יבנה.