אופציות לעובדים- הקושי שבמיסוי ומסלולי המיסוי השונים מבוא
עקב התפתחות שוק ההון בישראל בשנות התשעים החלה עלייה במספרן של חברות עתירות טכנולוגיה בכלל וחברות היי-טק בפרט שהתאגדו או פעלו בישראל. חברות אלו, בנוסף על המשכורות ששילמו לעובדים ובנוסף להטבות נוספות שנכנסות לקטגוריה של הכנסת עבודה (כגון הצמדת רכב), החלו לתגמל את העובדים על ידי הקצאת מניות או אופציות לרכישת מניות בחברה המעבידה או בחברה קשורה בה. הטבת עבודה זו של אופציות לעובדים תאמה את רוח הצמיחה הכלכלית ששררה באותם זמנים בישראל בעקבות ארועים פוליטיים ומדיניים אחרים. שיטת תגמול עובדים על ידי אופציות התפתחה עוד קודם לכן בארצות מפותחות יותר מישראל.
ההקצאה עשויה להתרחש בשלבים שונים במחזור חייה של החברה. בחברות "START-UP" הן מוענקות לרוב בשלבים מוקדמים, עוד לפני שיש לחברה הכנסות, וכאשר חסרים בידיה אמצעים לתשלום שכר ראוי לעובדים. לעיתים, ההקצאות לעובדים נעשות כחלק מהתארגנות החברה לקראת הנפקתה לציבור, ובמקרים אחרים מדובר בחברה מבוססת, אשר ניירות הערך שלה כבר נסחרים בבורסה, והבעלים מבקשים לתגמל את העובדים גם בדרך של שיתופם במניות החברה. לכל אחד מסוגי ההקצאות מאפיינים משלו. שיטה זו של תגמול עובדים באופציות מהווה מכשיר לשיתוף העובדים בהצלחת החברה, הנושא בחובו יתרונות הן למעביד והן לעובדים.
מבחינת המעביד, מדובר בהטבת שכר לעובד שאינו עולה לחברה במזומנים. יתרון נוסף למעביד הוא שהאופציות מעודדות עובדים להשאר בחברה לטווח ארוך ובעצם להשקיע בחברה. זה מפני שבדרך כלל אין העובד יכול לממש את האופציה מיד במועד קבלתה, אלא רק לאחר תקופת ה-Vesting –זאת אומרת שהעובד רק יכול לממש את האופציה כעבור תקופת זמן מסויימת שנקבעה באופציה. אם העובד הפסיק לעבוד בחברה, במקרים רבות זכאותו לאופציה פוקעת. יתרון נוסף למעביד הוא שמתן אופציות מעודדות את העובדים לעבוד יותר טוב מכיון שהם ירוויחו מהצלחת החברה על ידי עליית ערך המניות שעליהם קבלו אופציות.
מבחינת העובד, אם החברה הרוויחה, העובד מרוויח מעליית ערך המניות שיכול לרכוש במחיר שנקבע מראש בחוזה האופציה ולא מעט עובדים הפכו למליונרים בעקבות מימוש אופציות מוצלח.
לכאורה, לא אמור להיות שום הבדל בין מיסוי אופציות לעובדים לבין מיסוי כל טובת הנאה אחרת הניתנת לעובד תמורת מחיר נמוך או ללא תמורה בכלל. לכאורה סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה כבר כלל גם את המיסוי על אופציות לעובדים באומרו:
"2(2)(א) השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;".
אם כן, רואים שאופציה נכללת בסעיף מכיון שמדובר בטובת הנאה שניתנו לעובד ממעבידו וכן מדובר בהטבה שניתנה בשווה כסף ובעקיפין.
אמנם, עם זאת שמדובר בהכנסת עבודה לכל דבר, מחוקקי המס במדינות השונות קבעו הוראות מיוחדות המעניקות הקלות מס מגוונות לסוג מיוחד זה של הכנסת עבודה.
הקלות אלו כוללות דחיית אירוע המס, שינוי סיווג ההכנסה או קביעת שיעור מס נמוך יותר.
הוראות המיסוי המיוחדות האלה נובעות מהקושי בהערכת שווי המניות או האופציות במועד הקצאתן לעובד מפני שבדרך כלל מדובר בניירות ערך בלתי סחירים, או כפופים למגבלות סחירות ואחרות וכן יש לעובד קשיי נזילות ביום קבלת האופציה ולכן הוא לא יכול לשלם מס. זאת אומרת, יש לעובד נייר ערך ששווה כסף, אך אין לו כסף נזיל בכדי לשלם את המס על האופציה. בנוסף לכך המחוקק רצה לעודד את השתתפות העובדים בבעלות על החברה.
הקשיים העיקריים שמתעוררים לגבי מיסוי הקצאת אופציות לעובדים לפני הרפורמה במס בישראל, אי בהירות רבה אפפה את הסוגיה של מיסוי הקצאת אופציות לעובדים, ובכלל זה עלו בדיונים עם רשויות המס ואף בפסיקה, השאלות הבאות:
1.      כיצד למדוד את שווי ההטבה?
2.      כיצד יש לסווג את ההטבה – כהכנסה פירותית (הכנסת עבודה) או כהכנסה הוני (רווח הון)?
3.      מהו מועד אירוע המס, עיתוי תשלומו, ושיעורו?
4.      אימתי רשאי המעביד לנכות את שווי ההטבה כהוצאת שכר, ואם כן- מה גובה ההוצאה המותרת?
5.      מה ההשלכות של Relocation לחו"ל של עובד שקיבל את האופציות בעת שהיה תושב ישראל, וההפך?
כך למשל, כאשר מוענקות לעובד אופציות למניות, או מניות שאינן סחירות בבורסה, קיימת בעיה של הערכת שווי ההטבה שניתנה לעובד, משום שבמועד ההענקה אין "מחיר שוק" מובהק לנכס הבסיס. קביעת טובת ההכנסה שקיבל העובד מצריכה הערכה של שווי החברה, אשר ממנה ייגזר שווי ההטבה שניתנה לעובד. לעומת זאת, כשמוענקת אופציות למניות סחירות או מניות סחירות, קל יותר לאמוד את טובת ההנאה לעובד ואת שוויין של האופציות או המניות שהוענקו, גם אם הן עצמן אינן נסחרות. אך גם כאן מתעוררים לעיתים קשיים בהערכות, בשל הטלת מגבלות על מימוש האופציה, המניה או על מקבלה.