תרבות הפנאי של הנוער הערבי בישראל עבודה סמינריונית   תוכן העניינים
1 .    הצגת הבעיה המחקרית.

2 .    מבוא.

3 .    רקע.

4 .    גורמים המעצבים את דפוסי הבילוי של צעירים במזגר הערבי.
5.    גורמים המעצבים את סגנונות הפנאי.

6 .    התגבשותן של פעילויות הפנאי בקרב הצעירים הערביים.
7.    תרבות הפנאי באוכלוסייה הערבית עם השוואה לאוכלוסייה  היהודית.

8 .    מאפיינים תרבותיים העשויים להשפיע על סגנונות ההתמודדות של      נוער ערבי ישראל.
9.    סיכום.

1 0.   ביבליוגרפיה.

1 1.   נספחים.
הצגת הבעיה המחקרית האם חלו תמורות בסגנונות החיים בישוב הערבי העירוני בישראל?
בחינת פעילויות הפנאי של צעירים ערביים-ישראלים עירוניים וכיצד הן מתגבשות בחלק מסגנונות החיים במגזר הערבי.
  מבוא
ברוב החברות הנמצאות במעבר לדפוס חיים מודרני, עוברים תהליכי הפנאי שינוי. בחברות מתפתחות הנמצאות תחת השפעה מערבית, ישנם גורמים ששינו את דפוסי הזמן הפנוי.
חל תהליך של שחרור הפרט ממסגרת המשפחה המסורתית ומפיקוח מוסדות העדה.
הצעיר עומד בפני יכולות חדשות של ניצול הזדמנויות חדשות לבילוי זמנו הפנוי.
הקשר בין סגנון החיים בקרב אוכלוסייה מסוימת לבין דפוסי הפנאי, מושפע מחשיפתה של אוכלוסייה זו לקבוצות אוכלוסייה אחרות. קיימת מגמה של טשטוש ההבדלים בין חברות.
השתנות תרבות הפנאי חלה גם המגזר הערבי בישראל. המפגש הבין-תרבותי ומגמות ההשתלבות בחברה הישראלית מביאים לאימוץ בלתי נמנע של חלקים מסוימים של דפוסי צריכה תרבותית מערבית.
הפרט נאבק בניסיון לכפות עליו את המסגרות השיוכיות שלו ואת הנורמות של אותן מסגרות שיוכיות. לפרט ישנן מחויבויות להתמודד עם המצב החדש שנוצר באימוץ דפוסי פעילות הישגיים, להיות פתוח בפני נושאי עניין חדשים, לרכוש השכלה שתסייע לו בהתמודדות היום יומית, לרכוש מוצרים שיסייעו לו בניהול אורח חיים מודרני ועליו לנצל ככל האפשר את האפשרויות למוביליות אישית במידה ויפתחו בפניו. היהודים בישראל נתפסים כקבוצת אוכלוסייה מתקדמת המשמשת כבסיס להשוואה ולהתייחסות בין היתר בנושא תרבות הצריכה ובכך יש תרומה לשינוי עיצוב תרבות הפנאי במגזר הערבי.
מנגד מצויים תהליכים הקשורים למערכת הערכים הנורמטיבית הקשורים להשפעות תרבות האיסלאם. היסודות השמרניים הקשוחים הללו מזהים את הפנאי כריקנות וכאפס מעשה, ומזהים את המערביות כדבר שלילי . קיימים יסודות שמרניים במגזר הערבי החותרים להביא ליציבות ושמירה על מסגרות חיים קבועות ולעיתים קשיחות. (הפנאי ודפוסי בילוי:
חקר דפוסי הבילוי של תלמידי בתיה"ס העל-יסודיים הערביים באזור המשולש – סרצור סעד, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן).
הגורמים התורמים לשינוי, הקשורים בתהליכי המודרניזציה, מתחוללים עם תהליכים מקבילים השומרים על יציבות המערכת התרבותית-נורמטיבית, ובכך הם ממותנים ומעוכבים.  החשיפה השונה של הערבים הישראלים להשפעות המודרניות בחברה הישראלית המערבית, מפתחת אצלם עמדות והתנהגויות שונות גם בתחומי הזמן הפנוי. דפוסי הצריכה התרבותית אינם קפואים עוד, אלא מושפעים משינויים מקיפים בתחומים רבים. בתקופה שלאחר קום המדינה, התגבר תהליך המודרניזציה במגזר הערבי. תהליך הטרנספורמציה התעסוקתית התרחב ובעקבותיו הצטמצמה העבודה בחקלאות. ("כוח העבודה", ליש אהרון(עורך), הערבים בישראל: רציפות ותמורה: 75-46, מגנס, ירושלים, 1981) רוב הגברים בגיל העבודה יצאו אל מחוץ לתחום יישובם למקומות עבודה בערים ובכפרים. למגע האינטנסיבי עם האוכלוסייה היהודית נועדו השלכות מקיפות. כך, התרחבו והשתנו מערכת החינוך, השלטון המקומי ושירותים אחרים שדרשו כוח אדם מיומן והתייחסות שונה מבעבר. גם אם נשמרים סימני הכלכלה האגררית, בדמותם שלמשקי עזר הצמודים לחלק מבתי האב ומשמשים כמקור תעסוקה משנית לבני המשפחה, אין בכך כדי לטשטש את המגמות המודרניות המרכזיות. העלייה המתמדת ברמת ההשכלה, העלייה במרכזיות הדת והחשיפה ההולכת וגוברת לאמצעי תקשורת ההמונים, מדגישים יותר ויותר את התהליך המודרני המשפיע על אורחות החיים בכלל ובתוך כך, גם על תרבות הפנאי ודפוסי הבילוי, בעיקר של הצעירים במגזר הערבי.