התנגדות והצלת יהודים בביון הצבאי הגרמני

תקציר העבודה

גנרל האנס אוסטר, אדמירל וילהלם קנאריס, ד"ר האנס פון דוהנני וחלקם במבצעי הצלת יהודים בתקופת השואה מבוא
מטרתו של חיבור זה היא לבחון מבצעי הצלת יהודים שאורגנו על ידי בכירים בשירות הביון הגרמני (Amt/Ausland Abwehr) בין השנים
1 943-1941. כמו כן מטרתו היא לבחון את זכאותם של שלושת המארגנים, מפקד שירות הביון האדמירל וילהלם קנאריס (Canaris), מפקד המחלקה המרכזית (ZentralAbteilung) הגנרל האנס אוסטר (Oster) והאחראי על פעולות מיוחדות (SonderFuehrer) ד"ר האנס פון דוהנני (Dohnanyi) לתואר "חסיד אומות העולם", לפי הקריטריונים המקובלים במוסד "יד ושם". חיבור זה מבוסס בראש ובראשונה על מחקר חדש יחסית, שיצא לאור בגרמניה לפני עשר שנים. המחקר, שחובר על ידי ד"ר וינפריד מאייר (Meyer), כיום סגן מנהל אתר הזיכרון של מחנה הריכוז זכסנהאוזן, נושא את השם הגרמני "Unternehmen Sieben" ומתמקד במבצעי הצלת היהודים שנזכרו לעיל. מחקר חלוצי זה מבוסס בעיקרו על עדויות ומסמכים מסוגים שונים ומגוונים: דוחות חקירה של הבריטים, האמריקאים והמשטרה החשאית הנאצית, מסמכים פנימיים של שירות הביון הגרמני, מכתבים רשמיים של רשויות שונות ברייך השלישי, וכן עדויות של ניצולים וסוכנים חשאיים גרמניים, שהיו מעורבים במבצעי ההצלה1. כל עובדה שתוצג במסגרת חיבור זה תגובה בהערת שוליים, המצביעה על המקור ממנה נלקחה. אם נוגעת העובדה לנושא העיקרי- מבצעי ההצלה, יצויין לא רק המקור המשני (ספר או מחקר) אלא גם המקור הראשוני עליו הוא מבוסס. החיבור יחולק לשניים. החלק הראשון יסקור את העובדות הקשורות למבצעי ההצלה השונים, ואילו החלק השני יבחן את שלושת האישים לאור העובדות, וינסה לקבוע האם הם ראויים לתואר "חסיד אומות העולם" לפי הקריטריונים המקובלים והעובדות שהוצגו בחלק הראשון. החיבור לא יתאר רק את מבצעי ההצלה, אלא ינסה לסקור את ההקשר ההיסטורי והפסיכולוגי הרחב שלאורו פעלו וחיו המצילים.