1 . מבוא. 4
2 . הקדמה. 5
3 . סקירה ספרותית. 7
3 .1 המוזיאון 7
3 .1.1 מקורות המוזיאון 7
3 .1.2 ההיסטוריה הארכיטקטונית של המוזיאונים.. 7
3 .1.3 סוגי מוזיאונים.. 8
מוזיאונים למדע. 8
3 .1.4 תכנון המוזיאון 8
3 .1.5 צרכים חדשים משפיעים על עיצוב. 9
3 .1.6 תאורה 10 תכנונה הקונספטואלי של התאורה. 10 ביצוע. 11
חוקי תאורה בכניסה למבנה. 11
הרס מוצגים במוזיאון 11
היבטים ארכיטקטוניים לגבי אור יום.. 12
3 .1.7 שירותים מיוחדים.. 12
3 .1.8 תצוגות ריאליסטיות.. 13
3 .2. מוזיאונים וגלריות לאומנות. 13
3 .2.1 מבוא.. 13
3 .2.2 תכנון 13
3 .2.3 ארגון דקורטיבי 14
3 .2.4 תאורה. 14
3 .2.5 תנאים אטמוספריים.. 14
3 .3 המוזיאון כמקדש.. 15
3 .3.1 מבנים מונומנטליים נהפכים למוזיאונים.. 15
4 . המוזיאונים שנחקרו 16
4 .1 מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו – אדריכל פרנק או. גרי 16
4 .1.1 המוזיאון 16
4 .1.2 התאורה במוזיאון הגוגנהיים 18
4 .1.3 פרנק או גרי 19
4 .2 המוזיאון היהודי בלינדינסטראס (Lindenstrass), ברלין (99-1992)- אדריכל דניאל ליבסקינד  19
4 .2.1 חיצוני 20
4 .2.2 קווים.. 20
4 .2.3 תוכניות – שרטוטים.. 20
4 .2.4 המרתף 21
4 .2.5 היבטים פונקציונליים 21
4 .2.6 טיול במקום.. 22
4 .2.7 טופוגרפיה 22
4 .2.8 דניאל ליבסקינד 23
4 .3 מוזיאון ישראל בירושלים – אדריכל אל מנספלד. 24
4 .3.1 בנין מוזיאון ישראל 24
התיאוריה. 24
המעשה.
5
4 .3.2 "אני מאמין" שלי – המתמיד והמתרחב
5
4 .3.3 הגרפיקה וההגיון שבעיצוב) 27
4 .3.4 המרכז הבין דתי 28
4 .3.5 אל מנספלד – אמן הרישום.. 29
דרכו של מנספלד אל הציור. 29
4 .3.6  אל מנספלד ציונים ביוגרפיים 30 לימודי ארכיטקטורה בברלין-פריז. 31
מנספלד – הפן הצילומי 31
פרויקטים שלא מומשו 31
מנספלד – הפן הגרפי 32
מאוזלאום ברנגון (בורמה) 32
4 .4 היכל הספר במוזיאון ישראל בירושלים – אדריכלים פרדריך קיסלר וארמונד ברטוס (1965) 33
4 .4.1 פתח דבר 33
4 .4.2 בין מבנה ציבורי ומקדש פרטי 33
4 .4.3 האדריכלות של היכל הספר ושל משכן המגילות מים-המלח. 35
1 ביוני 1954. 37
55-1954. 37
6 במאי 1956. 37
סתיו 1957. 37
סתיו – חורף 1957. 38
אביב 1958. 38
קיץ 1959. 38
8 באוקטובר 1959. 38
אוקטובר 1959. 38
1 במאי 1960. 38
חורף-סתיו 1960. 39
1 965-1961. 39
2 0 באפריל 1965. 39
2 9 באפריל 1965. 40 דצמבר 1965. 40
2 7 ביוני 1966. 40
1 1 בינואר 1988. 40 יוני-יולי 1997. 40
4 .4.4 פרדריק קיסלר. 40
4 .4.5 ארמונד ברטוס.. 41
5. סיכום ומסקנות. 43
ביבליוגרפיה. 45
הערות. 46

1 . מבוא
המוזיאון מזה עשרות ומאות בשנים מהווה מקום משיכה והתעניינות של אנשים רבים והוא משמש מקור הימצאותם של אובייקטים היסטוריים. קיימים מוזיאונים רבים ושונים ברחבי העולם בתחומי תרבות מגוונים המחולקים לתחומים שונים ויש כאלה שמוקדשים לנושא אחד בלבד או קבוצת נושאים מסוימת.
המוזיאון במובנו של ימינו הוא מושג חדש יחסית וצמח מתוך אוספים של אנשים פרטיים ללא כל כוונה להצגתם בפני הציבור או לשם לימודם אלה  אוספים אקראיים של חפצי נוי, עתיקות, כתבי יד וכדומה. רק בראשית העת החדשה, עם התגליות הגיאוגרפיות הגדולות, ההתעניינות הרבה בספרות הקלאסית (כגון הרנסנס), עלייתה של הבורגנות והתרחבותה של השכבה המשכילה נפתחו המוזיאונים הראשונים. לאורך ההיסטוריה החלו להיבנות מוזיאונים רבים ובמשך השנים הם קיבלו צביון מסוים, הגדרות מיוחדות, דרכים להצגת המוצגים, תאורה עפ"י כללים מיוחדים. ניתן להבחין בתבנית משותפת של מבנים המשמשים מוזיאונים המבדילים אותם מצורות ארגון של מבנה המשמש למטרות אחרות. בחרתי לכתוב את עבודת הגמר בנושא מוזיאונים על מנת ללמוד מהו בעצם מוזיאון, מהו מייצג וכיצד הצליח מוסד זה לשרוד לאורך ההיסטוריה. אני רואה במוזיאונים כלי היסטורי -תרבותי מרכזי  אשר עבר שינויים רבים במרוצת השנים ומאד רציתי לראות מקרוב את כלל השינויים הללו.
אחד הנושאים שעניינו אותי ביותר במהלך המחקר שלי היה אספקט של המעבר מרשות הפרט לכך שהמוזיאון הפך לנחלת  הכלל במהלך ההיסטוריה. המוזיאון בימינו הינו מוסד פתוח לכל   כמוקד עירוני/ ארצי, הוא מהווה מעין מקדש מודרני שאנשים מכל העולם עולים אליו לרגל.
בצד האישי תמיד התעניינתי בהיסטוריה ואהבתי לאסוף ולשמור חפצים בעלי ערך.
במהלך טיולי בעולם הרחב בחנתי בהתייחסותן המיוחדת של קהילות שונות בכל הנוגע לשימור וטיפוח ערכי העבר. הגעתי למסקנה שתוך כדי הכרת העבר ניתן לבנות קהילה בעלת עמוד שידרה חזק ויציב.
בעבודה זו בחרתי להתייחס לשלושה מוזיאונים שמהווים היום מוקד "עלייה לרגל"  בקנה מידה בינלאומי:
      
1 .          הגוגנהיים בבילבאו פרנק או. גרי.
      
2 .          מוזיאון השואה  כתוספת למוזיאון ברלין דניאל ליבסקינד.
      
3 .         מוזיאון ישראל.