LD- ליקויי למידה SED- קשיים רגשיים חמורים, EBD- קשיים התנהגותיים-רגשיים, ADD- קשיי קשב, ADHD- קשיי קשב עם היפראקטיביות פרק א': הגדרות ותיחום לקות למידה באה לידי ביטוי בפער גדול בין היכולות הכוללות של הילד והרמה המצופה ממנו בהתאם לגיל או לכיתה ובין רמת תפקודו בפועל.
המונח "לקות למידה" מורה על ליקויים בתהליכי הרכישה של מיומנויות יסוד – קריאה, כתיבה או חשבון. ליקויים אלו נובעים מתפקודים נוירולוגיים לקויים בתחומי השפה והתפיסה החזותית או מהפרעה בתהליכי הקשב. לליקויים דרגות חומרה שונות:
ליקויים קלים שאינם מפריעים לתפקוד יומיומי תקין ושילוב במסגרת חינוכית רגילה ועד לליקויים המחייבים סיוע במסגרות לימוד נפרדות (בי"ס מיוחד או כיתות מיוחדות).      1963 – סמיואל א' קירק טבע את המונח כשהבחין בעבודתו עם ילדים בעלי פיגור שכלי, כי כמה מהם מתקשים רק בלמידה ולא בתחומי יכולת אחרים. ילדים אלו אובחנו כבעלי נזק מוחי מזערי, חסך נוירולוגי או נכות תפיסתית. קירק זיהה את קשייהם ההתפתחותיים הייחודיים בלימוד מיומנויות הקריאה, הכתיבה והמתמטיקה, וייחס אותם לחסכים בתחומי הקשב, הזיכרון, התפיסה, החשיבה והשפה הדבורה (מדוברת). המונח "ליקויי למידה" נחקר בידי חוקרים רבים ועדין אין תמימות דעים בשאלת ההגדרה המדוייקת. ההבדלים באומדן האוכ' ובהגדרתה נובעים מריבוי הגישות להערכת הליקויים ולמדידתם. קאוול ופורנס: תהו האם לא מדובר בעניין פוליטי הקשור בתפיסות של קובעי המדיניות המשפיעים על מתן תקציבים ומלגות, על השמת תלמידים במע' החינוך ועל עידוד שיטות הוראה אלה או אחרות. # העלייה במספר לקויי הלמידה מעסיקה רבות את קובעי המדיניות בארץ ובעולם.  "ועדת מרגלית" – "הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים לקויי למידה", שהוקמה בארץ בעקבות התעניינות גוברת של אנשי חינוך, הורים ומטפלים מדיסציפלינות שונות, בחנה את מצבם של תלמידים לקויי למידה בארץ, והמליצה על דרכי פעולה. הגדרות:  ( 1990 – IDEA ) בחוק זכויות הפרט הזכאי לחינוך מיוחד בארה"ב, מתוארים מאפייני לקות הלמידה, ביטוייה וסיבותיה: א) הפרעה באחד או בכמה מן התהליכים הפסיכולוגיים הבסיסיים, כגון זיכרון, תפיסה חזותית, תפיסה שמיעתית, שימוש בשפה הדבורה, חשיבה.                                                                 ב) קשיים בלמידה, בייחוד בהקשבה, בכתיבה, בקריאה ובהבנת הנקרא וכן במתמטיקה. ג)  אבחון הקובע שליקויי הלמידה אינם נובעים מקשיים כגון ליקויי שמיעה, עיכוב מוטורי, פיגור שכלי, הפרעות רגשיות או חסך סביבתי. ד) פער גדול בין היכולת השכלית הפוטנציאלית של הפרט ובין הישגיו. DSM-IV (1994):  מאפייני הפרעות למידה (learning disorders): לקות הלמידה עשויה להתבטא בקשיי קריאה, קשיים במתמטיקה, קשיים בהבעב בכתב ועוד. הישגי התלמיד הם מתחת למצופה מרמת הגיל, מרמת בית-הספר או מרמת האינטליגנציה שלו, בהתאם למבחנים הסטנדרטיים בקריאה, במתמטיקה או בהבעה בכתב.
ללקות הלמידה עלולים להתלוות חסכים חברתיים, דימוי עצמי נמוך, הפרעות התנהגות, קשיי קשב וריכוז, תחושת דיכאון, נשירה מבית-הספר וקשיי הסתגלות בעבודה.  NJCLD  (1994) האגודה הלאומית לליקויי למידה: מדגישה מאפיינים בסיסיים נוספים של ליקויי הלמידה: א) ביטוייה של לקות הלמידה שונים ומגוונים. כפי שיש הבדל בין אדם לאדם, כך גם ביטויי הלקות משתנים מאדם לאדם (הטרוגניות).  לפיכך ליקויי למידה זקוקים למידות שונות ולסוגים שונים של עזרה, חיזוק וסיוע בתקופות שונות בחייהם. ב) לקות הלמידה נגרמת מהפרעות בתהליכים פסיכולוגיים ומקשים ברכישת מיומנויות בסיסיות או בשימוש בהן. למרות המצמצים שמשקיע הפרט, אין הוא מגיע להישגים הנדרשים או לרמה הנדרשת, אין ביכולתו ללמוד ביעילות ואין הוא מתקדם בלימודיו. מאחר שהקשיים נמדדים לא רק בקני מידה כמותיים, אין להשתמש בציונים כמדד יחיד לקביעת לקות למידה. ג) לקות למידה היא פנימית ומולדת, מקורה בשיבושים במע' העצבים המרכזית והיא איננה נעלמת עם הזמן, אולם ביטוייה וחומרתה עשויים להשתנות במהלך החיים. ד) קשיים בתחום ההתנהגותי, בתחום החברתי או בתחום היחסים בין-אישיים, מתלווים לעיתים ללקות למידה, ואפשר שאחדים מהם נגרמים מלקות הלמידה. חסך חושי, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות רגשיות חמורות או פיגור שכלי, יכולים להתלוות ללקות, אולם הם אינם הסיבות ללקות הלמידה. ה) היעדר הזדמנויות והתנסויות בלמידה, או הוראה שאינה מותאמת לפרט, אין בהם כדי לגרום לקות למידה. הלקות היא אוניברסלית, והיא עלולה להופיע בסביבות תרבותיות, חברתיות ולשוניות שונות. עם זאת בעת הערכת לקות הלמידה, יש להביא בחשבון משתנים הקשורים בגורמים חיצוניים. חוזר משרד החינוך – ישראל: מציע הגדרה דומה להגדרה של ה-NJCLD, אם כי בחוזר מצויין שמנת משכל של תלמידים לקויי למידה ממוצעת ותקינה, אולם תפקודם לקוי והישגיהם בלימודים נמוכים לעומת הנורמה, בשל קשיים ברכישת מיומנויות למידה ובביצוען. בדומה להגדרה ב-DSM-IV, גם מהגדרת חוזר משרד החינוך עולה תנאי נוסף, ולפיו קשיים אלו נובעים משיבושים בתהליכים פסיכולוגיים ולא מלקות פיזיולוגית, מחסך סביבתי, מפיגור שכליאו מהפרעה חושית בראייה או בשמיעה. חוזר משרד החינוך מרחיב בתיאור תופעות העלולות להתפתח בגלל הלקות, כגון הפרעות רגשיות, דימוי עצמי נמוך, תסכול וחרדות. על-פי החוזר, מכיוון שלקות למידה יכולה לבוא לידי ביטוי בתחומים שונים ובדרגות חומרה שונות, יש להבחין בבירור בין לקות למידה ובין קשיי למידה.
ליקויי למידה (לפי חוזר משה"ח) קשיי למידה (ממדריך הלמידה) פער מובהק (לפחות של שנתיים) שמקורו אינו פיזיולוגי, רגשי או סביבתי, בין גיל התלמיד, יכולתו ורמת הכיתה כולה ובין הישגיו של התלמיד ורמת שליטתו במיומנויות למידה כדוגמת קריאה והבנת הנקרא, כתיבה, הבעה בכתב, חישוב והבנה מתימטית, פער בין כישוריו האינטלקטואליים, כפי שנמדדו במבחנים אובייקטיביים וסטנדרטיים, ובין הישגיו בלימודים. תוספת מהמדריך: לקות למידה, היא פנימית ובעלת יסוד בשונות נוירולוגית (הפרעה התפתחותית, קושי נוירולוגי) איטיות בלמידה, הישגים נמוכים מסיבות כגון: סיגול דרכי למידה לא יעילות, היעדר כישורים ויכולות, בעיות אישיות, מוטיבציה נמוכה, השפעת המשפחה והסביבה, היעדר הזדמנויות, כשל דידקטי, הוראה לא מותאמת לתלמיד ולצרכיו. קושי הנובע מסיבה חיצונית שניתן להתגבר עליו או לצמצם את הפערים בין התלמיד וסביבתו, בעזרת הדרכה וסיוע בלמידה. מתוך מדריך הלמידה והמאמר: C. Mercer : “Learning disabilities definitions & criteria used by state education departments”  –
סיכום חומר ומאמרים בתחום ליקויי הלמידה בבליוגרפיה:
חומר הקורס "ליקויי למידה" (10527) – האוניברסיטה הפתוחה, 2000, תל-אביב:
היימן, טלי (2000). ליקויי למידה, מדריך למידה. האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב. היימן, טלי (עורכת) (2000). ליקויי למידה, מקראה א'. האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב. היימן, טלי (עורכת) (1999). ליקויי למידה, מקראה ב'. האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.