2 700 מילים לא עבודה, כי אם חומר רקע משלים ומפורט סקירה מקיפה על הקניונים בארץ,בארה"ב ואירופה.
 היסטוריה, חקיקה,בעיות, מגמות עתידיות מגזר הקניונים בישראל :
בעשורים האחרונים חל שינוי גדול באופיים של שטחי המסחר במרכזי הערים.
בעיות נגישות ,מחסור בחניה, בעיות ביטחון וכן מחירי נדל"ן גבוהים לצד היצע נמוך של שטחים הביאו ל"נדידה "של עסקים לפרברי העיר, תוך התרכזות באזורי התעשייה שהציעו נגישות, חניה מרובה  ,עודף קרקע
ומחירים נוחים. באזורים אלו התפתחו חנויות גדולת, חנויות "מפעל" שמכרו את התוצרת ישירות לצרכנים ללא פערי תיווך, מחסני סחורה שאפשרו ללקוח לרכוש מוצרים במחירים נמוכים יחסית. במקביל התפתחו באזורים אלו עסקים שסיפקו שירותים לעובדים באזור עצמו .
מגמות אלו הביאו לכך שאזורי התעשייה לצידי הערים היוו כר פורה להקמת קניונים.
אך הקניון הראשון בישראל דווקא הוקם במרכז העיר תל אביב. והוא "דיזינגוף סנטר ".
הקניון תוכנן להחליף שכונה מיושנת. ההתחלה הייתה ב 1965 אז החליטו פרנסי העיר והיזמים להקים "עיר בתוך עיר" . מרכז שיכלול בנוסף לחנויות רחובות ממוזגים, גנים תלויים ורחבות ציבוריות.  לאחר חמש שנות בניה שההחלה ב 1972 ,נפתח ב1977הקניון הראשון בארץ שהיווה גורם משיכה תיירותי ללקוחות מכל הארץ. דיזינגוף סנטר כקניון היה שונה מאוד מהסטנדרט התכנוני של קניונים היום והיה חדשני גם בזמנו .מיקומו של הקניון סייע להצלחתו בשנים הראשונות בהן נהנה ממעמדו של רחוב דיזינגוף כרחוב הקניות הראשי בתל אביבי. ההצלחה ארכה כשני עשורים מרגע הקמתו .
עם הזמן ככל שגברה התנועה ברחוב והנגישות אליו פחתה, ירדה קרנו של הרחוב תהליך שהמשיך עם הקמת הקניונים בפרברי תל אביב.נקודת שפל גדולה הייתה פתיחת קניון השלום של קבוצת "עזריאלי קנית" כמטווחי קשת מדיזינגוף סנטר. פתיחת קניון איילון ברמת גן ב 1987 הייתה המשך ראשון לדיזינגוף סנטר ואולם קניון זה  היה כבר בעל מאפיינים קלאסיים של קניון מודרני – הושם דגש רב על נגישות ,הוקם חניון בן 2100 חניות ללא תשלום, ותשומת לב מרכזית ניתנה לתמהיל החנויות. הצלחתו של הקניון הייתה גדולה והקניון נחשב למצליח בארץ שנים רבות. הקניון שילב נגישות רבה ואת העובדה שנימצא בעורף של מספר ערים במקביל: בני ברק, תל אביב, רמת גן ואפילו רמת השרון והרצליה שהקניון ישב על ציר התנועה העיקרי אליהן.  בניגוד לתהליך ההתפתחות ההדרגתי שאפיין את השוק האמריקני, ההתפתחות של הקניונים בישראל הייתה מהירה והרת אסון לגבי קניונים רבים.
מרגע שהתבססה הצלחתו של קניון איילון החלו יזמים שונים לבנות קניונים.
האזורים שנבחרו היו בעלי נגישות גבוהה, היצע קרקעות גדול, קרקע זולה וקירבה לאוכלוסיה שתספק את הלקוחות .הקניונים שניבנו, ניבנו מלכתחילה גדולים ומפוארים. הבעייתיות החלה כאשר התברר שישנם מספר קניונים הפונים לאותה אוכלוסיה באותו האזור. תוצאת הלוואי הייתה ניסיון לבדל את הקניון בעיצוב ראוותני, או הפקת פעילויות ואירועים רבים למשוך לקוחות. לכל פתיחת קניון נילווה קמפיין פרסומי גדול ויקר.
בשני אזורים עיקריים בישראל נתגלעה בעיה זו. האחד הוא אזור התעשייה המערבי בראשון לציון. אזור זה שהיה עד אמצע שנות השמונים ,מבודד כדי 20 דקות נסיעה מהעיר, היווה אזור תעשיה שוקק, בו נפתחו "חנויות מפעל" רבות.  אזור תעשיה זה היה בעל תכנון מודרני כיוון שהיה חדש, ולכן היה בעל נגישות גבוהה ועודף קרקעות פנויות. ההתפתחות העצומה של ראשון לציון מערבה עם הגעת גלי העלייה העצומים מבריה"מ והפשרת קרקעות באזור , "קירבו" את אזור התעשייה לאוכלוסיה גדולה ומגוונת שרובה בעלת אמצעים. באזור זה ניבנו בשטח של  קמ"ר אחד
3 קניונים !  בהם
5 9 חנויות סה"כ.  הוצאות השיווק העצומות לצד חוסר היכולת של האוכלוסייה בסביבה הקרובה לכלכל  4 קניונים הביאו לקריסה כלכלית של 2 הקניונים הקטנים יותר -..