האתוס הביטחוני והמיתוס של ישראל כחברה מילטריסטית מקורותיו של האתוס הבטחוני בתקופת הישוב ובשנותיה הראשונות של המדינה המאמר דן בהתפתחות האתוס (תפיסה) הביטחונית והמיתוס של ישראל כחברה לוחמנית.
         הניסיון של החברה בישראל במלחמות רבות, מעשי איבה, פיגועים ופעולות תגמול, גרמו לכך שסוגיית הביטחון הלאומי, נהפכה לסוגיה מרכזית בחברה הישראלית. מקורותיו של האתוס הם בתקופת היישוב, והוא החל להתגבש עם ייסוד ארגון השמירה הראשון "בר-גיורא" בשנת 1907, ובצורה מובהקת יותר עם הקמת ארגון "השומר". אתוס זה נשא בשלביו הראשונים אופי הגנתי מובהק. האופי ההגנתי המשיך להיות דומיננטי גם בראשית שנות העשרים, כאשר ארגון "ההגנה" החליף את ארגון "השומר".
         המרכיבים ההתקפיים של האתוס הביטחוני התפתחה מאוחר יותר, כאשר האוכלוסייה היהודית, עברה בשנות השלושים מעין מהפכה תפיסתית כתוצאה מן ההסלמה בסכסוך היהודי-ערבי.          על-פי חוקרים הנמנים עם "הסוציולוגים הבקורטיים", הפך הפלמ"ח את הגישה האופרטיבית הנובעת מאתוס בטחוני התקפי לאידיאולוגיה, ובכך בישר את התפתחותה של תפיסה מליטריסטית כבר בתקופת היישוב. מה שנחשב לטעות גדולה מאוד. מקור הטעות והעיוות של אופי הפלמ"ח טמונים בזיהוי האתוס הביטחוני ההתקפי בכל הנוגע במערכת היחסים עם הבריטים והערבים עם המושג "מיליטריזם".
         שקיעתם של הפלמ"ח והפלמחיות כקונספציה נבעה לא רק ממלחמתו של בן-גוריון בהם, אלא מהעובדה שסדר היום הלאומי השתנה במידה רבה, וקשור למעבר מ"תנועתיות" ל"ממלכתיות". במסגרת הקונספציה של "ממלכתיות", ביקש בן-גוריון להחליף את "התנועתיות" במה שניתן לכנות "וולנטריזם ממושטר", ומדובר בהקמת מסגרות שיש בהן מידה רבה של בקרה ופיקוח ממלכתיים. אם הייתה תקופה שהיה ניתן להבחין בה בתסמינים מסוימים של "מיליטריזם תרבותי", הייתה זו התקופה הזאת (שנות החמישים), שבה צה"ל היה אמור למלא תפקיד מרכזי במסגרת אלה, במיוחד בתחום החינוך והחיברות של העולם החדשים. אך זו הייתה תופעה זמנית וחולפת.
תוכן עניינים
האתוס הביטחוני והמיתוס של ישראל כחברה מילטריסטית/ משה ליסק – 4
מקורותיו של האתוס הבטחוני בתקופת הישוב ובשנותיה הראשונות של המדינה . 4
השינויים באתוסים ובמיתוסים לאחר 1967 –.. 5
המיתוס בדבר המיליטריזציה של החברה הישראלית: מסקנות ולקחים – 6
עתיד האתוס הביטחוני בתקופה הבתר-מלחמתית . 7
מסקנות -. 8
המגבלות החוקתיות על הצבא בישראל / אייל נון -.. 9
מבוא — 9
חוקה — 9
חוקי היסוד וסוגיית השריון –… 9
החקיקה המסדירה את פעולת הצבא –. 9
סמכויות הצבא ומטרות שרות הביטחון – 10 המעמד החוקי של סמכויות הצבא 10 המדרג רמטכ"ל – שר ביטחון – ממשלה – 10 ראש הממשלה והרמטכ"ל — 11
המועצה לביטחון לאומי –.. 11
היקף כפיפות הרמטכ"ל לשר הביטחון – 11
כפיפות מוחלטת -.. 11
כפיפות יחסית — 11
כפיפות אסטרטגית – 11
הפרשנות הראויה לדעת המחבר .. 12
פנינה להב  – עיתונות וביטחון לאומי -… 14
פרשנות:
ההסבר המקובל — 14
פרשנות חלופית — 15
הצנזור הצבאי –. 15
פרי יורם – דפוסי הזיקה של צה"ל למערכת הפוליטית בישראל . 16
דפוס הפיקוח הכפול — 19
בן מאירי " קבלת החלטות בסוגיית הביטחון הלאומי : ההיבט הישראלי " 20 הקבוע והמשתנה בתפיסת הביטחון הישראלית/הורביץ דן -… 22
היעדים המדיניים והמטרות הצבאיות במלחמות ישראל/צבי לניר –…
5 תפישות בטחוניות ותפישות צבאיות —
5 מלחמת השחרור ..
5 מבצע סיני 26
המעבר מתפישת קלאוזוביץ לתפישה הסיכולית .. 26
מלחמת ששת הימים — 27
מלחמת ההתשה .. 28
מלחמת יום הכיפורים -.. 28
המעבר מהתפישה הסיכולית לתפישה נוסח קלאוזוביץ – 29
בטחון וכלכלה – 29
הוצאות הבטחון ומשקלן במשק הלאומי – 30 הצורך בחידוש אמינות ההרתעה הישראלית בעקבות הנסיגה מסיני 30 הערכת מצב בטחונית ומדינית לתקופה הבאה –… 30 מבצע של"ג –. 31
דמוקרטיה וביטחון לאומי בסכסוך מתמשך – הורוביץ וליסק – 33
קימרלינג ב,  "מיליטריזם בחברה הישראלית" –. 36
ההבניה החברתית של הסכסוך יהודי-ערבי –. 38
תפקיד התורה הצבאית – 39