עוד לפני מלחמת העולם הראשונה התעניינה חברת הכשרת הישוב ברכישת קרקע בנגב. בשנות 20 היו מאמצים מצד חברת הכשרת הישוב לרכוש קרקעות בנגב ,המאמצים נבלמו על ידי המוסדות הציוניים שהעניקו עדיפות להשתמש במשאבים הדלים שלהם לרכישת קרקעות במרכז וצפון הארץ. בעקבות גיוס הון יהודי פרטי בעיקר בחו"ל התאפשר לחברת הכשרת הישוב  לרכוש אדמות באזור חצרים, נבטים , ורביבים בין השנים 1936-1933. המניע העיקרי לרכישת האדמות בנגב היה חוסר העניין מהצד הערבי והתנאים הירודים של הסביבה שאפשרו לרכוש שטחים גדולים במחירים נוחים. העלייה המוגברת בין 1935-1933 הביאה לשינוי בהערכה המוסדית כלפי הנגב, בשל הפוטנציאל רזרבות קרקעיות בנגב לצורך התיישבות. שינוי ההערכה לנגב הביא עמו שינוי בשיטה של המוסדות להשגת אדמות בנגב, בעידודו של הנציב העליון ווקופ  , החלו לנצל יתרונות טכנולוגיים להשגת אדמות תמורת ניסויים למציאת מים בנגב. לקראת פרסום הספר הלבן המליץ בן גוריון שחשש מהגבלות על רכישת קרקעות על התרחבות דרומה "עלינו למהר ולתקוע יתד באזורים המסוכנים בצפון ובדרום , על גבול הלבנון וסוריה , ועל גבול מצרים והירדן"  . נושא רכישת האדמות בנגב וההתיישבות בנגב היה שרוי במחלוקת לאורך תקופת מלחמת העולם השנייה כאשר תמיד נשמר המתח בין מתן דגש להתיישבות בצפון אל מול התיישבות בנגב. המרחק של היישובים מהמרכז העירוני, בעיית המים בנגב, המרחק בין היישובים ויכולת ההגנה של כל יישוב מצד אחד היה לשורש הויכוח אך מצד שני פוטנציאל הקרקעות להתיישבות עתידית והכללתם בתוכנית החלוקה העתידית חייבו את המשך ההתבססות בנגב. השיטה הייתה באמצעות מצפים והתיישבויות חקלאיות במרחבי הנגב בעיקר בין קו אשקלון-באר שבע ., מרחקו של הנגב היה מראשית ההתיישבות לבעייתי והפך לתורפה עם פרוץ מלחמת העצמאות לאחר החלטת החלוקה בכט בנובמבר. הצוואר בקבוק באזור כיס פלוג'ה היווה נקודת תורפה כך שניתוק הנגב ואי הכללתו בתוך המדינה היהודית היו איום של ממש . המאבק להכללת הנגב, בתחום המדינה היהודית, החל מיד לאחר החלטת האו"ם בדבר חלוקת הארץ.תוצאות חלקה הראשון של מלחמת האזרחים ( עד 3/48) והחשש לישוב היהודי הביאו את ארה"ב לסגת מעמדתה בנושא החלוקה ולהציע שהחלוקה תתבצע לפי ריכוזי אוכלוסין יהודים או ערבים , המשמעות היא ניתוק הנגב מהמדינה היהודית שבדרך.  במהלך השיחות בין בריטניה לארה"ב, דובר על ניתוק הנגב מהמדינה היהודית לכשתקום. יישובי הנגב היו מרוחקים זה מזה, התחבורה ועורקי המים, היו ארוכים וחשופים לפגיעת מוקשים וחבלנים. איבת הבריטים למתיישבים היהודים ולגדוד 'הנגב הצפוני', הייתה גלויה ואכזרית, כך שהם הפריעו למתיישבים בשמירה על ביטחון הדרכים וצינורות המים לנגב. מלחמת העצמאות יצרה הזדמנות שבו הנהגת היישוב בארץ החליטה לפעול, על-מנת להכליל את הנגב בתחום מדינת ישראל.
תוכניותיו של בן גוריון להכליל את הנגב, מיד לאחר שהבריטים יפנו את הארץ, החלו בינואר 1948. בן גוריון החשיב את הנגב כחלק בלתי נפרד מהמדינה היהודית, "מדינה יהודית בלי הנגב – כמעט שאינה מדינה יהודית". "ועדת הנגב" בראשותו של יוסף יועדה לחזק את הנגב לקראת עזיבתם של הבריטים . מטרותיה היו לייצור את ההזדמנות להשתלט על חלקים נרחבים בנגב עם עזיבתם של הבריטים. הועדה איחדה נציגים מהמוסדות הפעילים בנגב ותפקידה היה לדאוג  לחיזוק הנגב מההיבט ההתיישבותי בכלל והביטחוני בפרט הפעולות המיידיות לחיזוק הנגב כללו: כלכלת חברי הישובים, הספקת ציוד הנדרש להגנת הנגב, תקצוב שריוניות, תקצוב ביצורים, תוספת שיכונים, תשתית תחזוקתית, הקמת מוסדות רפואה והספקה בנגב, הספקת מלאי מזון ודלק. בטווח הארוך תפקידה היה: פיתוח משקי של הישובים,תכנון פריצת דרכים וסלילת כבישים, פיתוח קווי מים, הרחבת התיישבות .
פעילותה של הועדה הוכיחה את עצמה כמעשה מכריע שאפשר לתושבי ולוחמי הנגב לעמוד במבחני המלחמה הקשים.
מבוא. 2
אסטרטגיה. 2
המלחמה. 3
תאור גרפי של המשולש הקלאוזביאני 4
אסטרטגיית ההכרעה. 5
עקרונות המלחמה. 6
מטרת העבודה. 7
רקע למבצע "יואב". 7
מקומו של הנגב בחזון הציוני 7
רקע מדיני /בטחוני ממלחמת העצמאות עד למבצע יואב. 9
פלישת צבאות ערב. 10 ההפוגה הראשונה. 11
תוכנית ברנדוט. 12
קרבות עשרת הימים –  9-18/7/1948. 13
ההפוגה השנייה. 14
האילוצים המדיניים – מעורבות המעצמות. 15
"צוואת ברנדוט". 16
לבטים מדיניים – צבאיים פנימיים.. 16
יחסי כוחות: צה"ל והצבא המצרי 18
ההכנות למבצע יואב. 19
המהלכים הצבאיים.. 21
ליל 16-15 באוקטובר. 22
1 6 באוקטובר. 22
ליל 17-16 – כיבוש המשלטים 100, 113, והצומת. 23
1 7 באוקטובר. 24
ליל 18-17 באוקטובר. 24
ליל 19-18 באוקטובר. 24
1 9 באוקטובר.
5 ליל 20-19 באוקטובר.
5 ליל 21-20 באוקטובר.
5
2 1 באוקטובר.
5 התהוות כיס פלוג'ה 27-15 באוקטובר. 26
ליל 22-21 באוקטובר. 26
2 2 באוקטובר. 27
פעילות חיל האוויר לפני ובמהלך מבצע יואב. 28
פעילות חיל הים במבצע יואב. 28
בחינת מבצע יואב לאור עקרונות המלחמה. 29
בחינת מבצע יואב לאור המשולש הקלאוזביאני 29
בחינת הרעיון התחבולני במבצע יואב. 31
בחינת מבצע יואב לאור עיקרון ההתקפה. 33
לחימה בקווים פנימיים.. 35
רעיון הלחימה בקווים פנימיים במלחמת העצמאות. 36