סמינריון מחקרי זה בודק את הקשר בין הדימוי העצמי של המורה לבין שילוב מחשבים בחינוך ובהוראה. לצורך בדיקת קשר זה, חובר שאלון שמתמקד בשאלות של דימוי העצמי של המורה ונכונותו לשלב מחשבים בבתי הספר. זהו מחקר כמותי שכולל משתנים בלתי תלויים (דימוי עצמי מקצועי, השכלה והוראה) ומשתנים תלויים (נכונות לשלב מחשב בהוראה, מוטיבציה והישגים לימודיים). במחקר השתתפו 110 מורים בעלי רמות השכלה שונות.
כלי המחקר כלי המחקר הוא שאלון המורכב משלושה חלקים :
חלק ראשון: נתוני רקע כלליים הכוללים סוג ביה"ס שבו מלמד הנבדק, השכלת הנבדק וותק בשנים. בחלק זה הנבדק נדרש לבחור באופציה המתאימה מבין האופציות המוצעות חלק שני: שאלון דימוי עצמי מקצועי, חלק זה מכיל 28 פריטים (הגידים) הבנויים לפי סולם ליקרט חלק שלישי: שאלון עמדות כלפי מחשבים.
                                                    תוכן העניינים
     פרק                                                                                                         עמוד      מבוא                                                                                                            
3              פרק ראשון – רקע תיאורטי                                                                              
6      דמוי עצמי מקצועי                                                                                           
6      המורה בתהליך השינוי                                                                                      8
     עמדות המורים                                                                                                9
     מחשבים בחינוך                                                                                            13
     מגבלות ובעיות בשימושי מחשב בחינוך                                                             
1 4
     המורה משלב מחשב בהוראה                                                                         
1 5
     עמדות מורים לגבי שילוב המחשב בהוראה                                                        
1 7
     מערכות הדרכה והחשש ממחשבים                                                                 
1 8
     דרכי התמודדות                                                                                             20      פרק שני – המחקר                                                                                       
2 1
     רציונאל המחקר                                                                                             21
     מטרות המחקר                                                                                             
2 2
     השערות המחקר                                                                                              23
     משתני המחקר                                                                                              23
     אוכלוסיית המחקר                                                                                            
2 4
     כלי המחקר                                                                                                   
5      הליך המחקר                                                                                                
2 6
     פרק שלישי – ממצאים וניתוח                                                                         27                                                 ממצאים וניתוח ההשערות                                                                               
2 7
    דיון                                                                                                                  29
    סיכום                                                                                                             
3 2
    רשימת מקורות                                                                                              
3 3
    נספחים – שאלונים מבוא
השינויים הטכנולוגיים המוצאים והתמורות החברתיות במאה הנוכחית עודדו מעבר מחברה מבצעת לחברה לומדת. בעשור האחרון של המאה ה- 20 מתרחש בבתי הספר מהפך בהוראה. תהליכי השינוי בחינוך הם הדרגתיים ומחושבים הרבה יותר מאשר במגזרים אחרים למרות זאת מתברר, כי בשנים האחרונות חלה תמורה מאד משמעותית בפילוסופיה ההוראתית בסיסית, המפנה את מקומה לתפיסה הקונסטרוקטיבי סטית המתקדמת במה שקורה לתלמיד בתהליך הלמידה ובשאלה כיצד הוא בונה את הידע שלו.
הפיכת התלמיד ממקבל ידע פסיבי ללומד פעיל, הבונה את הידע תוך חקירה וגילוי, חושפת את מגבלות ההסבר המילולי והיוצרת צורך לחפש דרכי הוראה חלופיות לאלה המקובלות, כמו ההוראה הפרונטאלית המסורתית.
הנטייה בשנים האחרונות לראות בהוראה פרופסיה הובילו לראות במורה אישיות בעלת כושר ונכונות להכרעה תוך התמודדות עם צרכים משתנים. מאפיין אישיות המתקשר לתכונות הנזכרות הוא הדימוי המקצועי. הדימוי המקצועי זוהי התמונה שיש לאדם על האני המקצועי שלו (Super, 1972).
הדימוי המקצועי של המורה נוצר בדרך שבה המורה רואה את עצמו במצבים שונים והוא משתנה בהתאם לנסיבות ומשפיע באופן ישיר על התנהגותו. (Combs, 1981).
על מנת לשפר את תפקודה של מערכת החינוך יש להתמקד בצמצום הפער שבין התוצאות החינוכיות הנוכחיות ובין התוצאות החינוכיות הדרושות להכנת התלמידים של היום לאתגרי המחר (מילשטיין, 1994).
התנהגותו של המורה נוכח תהליכי השינוי במערכת החינוך הינה מעבר ממצב מוכר למצב בלתי מוכר המחייב דפוסי התנהגות חדשים. מורים המתנגדים לשינויים חוששים שהשינוי יפגע במעמדם ויחשוף חוסר התאמה מקצועי.
ביצועו של תהליך השינוי בבתי הספר תלוי בראש ובראשונה במורים וביכולתם להתאים את עצמם לגישות החדשות. כדי להכשיר את עצמו לסביבה עתירת הטכנולוגיה חייב המורה לשנות כמעט את כל המרכיבים של זהותו המקצועית: אמנותיו, הרגליו והתנהגותו. גם אם תוכנית הלימודים נשארת, לכאורה, כפי שהיתה, סביבה לימודית חדשה מאלצת את המורים הרוצים להישאר במערכת להתמודד עם מכלול שינויים רחב מאוד.
שינוי בתפקיד המורה בא לידי ביטוי גם בהשפעת טכנולוגיות המידע העתידות להשתלב בכל היבטי החיים ולשלוט באופן אפקטיבי בהיבטים רבים של חיינו. אדם משכיל יהיה חייב לשלוט במיומנויות הנדרשות להפעלת הטכנולוגיה. בגלל הנגישות למידע והשימוש היעיל בכלים פתוחים, הטכנולוגיה מאפשרת לפרט לבצע ביצועים ברמות חשיבה גבוהות (סלומון, אלמוג, 1994).
על פי גישה זו הדיאלוג בין הלימוד לבין המחשב, הוא זה ש"מלמד". מעורבות המורה מצמצמת לפעולות התומכות בתהליך ההוראה כמו הדרכה והכוונה , עידוד ותמיכה בלומד (שני,
1 986).
מורים שמשתמשים במחשבים מהווים דגם חיקוי לתלמידים. המורים צריכים להרגיש בעלי מסוגלות עצמית בשימוש בטכנולוגיה (Delcourt, 1993). מסיבה זו, חשוב לבדוק את עמדות המורים בקידום תוכניות בתחום טכנולוגית המחשב.
המחקר המוצג בעבודה זו מתמקד במורים למתמטיקה הנמצאים בשלבים שונים של תהליך השינוי. הוא מתעד את אשר קורה למורה המנסה להסתגל אל הסביבה הלימודית החדשה ונאלץ לשנות את הרגליו המקצועיים.
נבדקו השינויים בדפוסי עבודתו של המורה ובדעותיו על הלמידה וההוראה. נבחנה מידת התאום בין עמדותיו המוצהרות של המורה לבין מה שמבוצע על ידו בפועל בכיתה.
השינוי בסביבה הלימודית מאלץ את המורה לשנות את זהותו המקצועית, דהיינו לשנות את תפיסותיו והרגליו המקצועיים . הגדרת המושג זהות מקצועית ניתן למצוא במחקרה האחרון של שיפטר (Schifter, 1996). לדעתה, הזהות המקצועית מתבטאת ביכולת של המורה לחשוב בדרכים האופייניות לתחום הדעת שלו, לנהל כיתה, לנווט הליכי למידה ולהיות חלק מקהילה לומדת. מורים נבדלים זה מזה באישיותם, בניסיון חייהם וביכולתם המקצועית. למשתנים אישיים אלה יש השפעה ניכרת על הדרך שבה הם מוצאים את זהותם בסביבתו לימודים חדשות.
אופן ההסתגלות למצב החדש והלא מוכר ומהירות ההסתגלות תלויים באישיות של המורה ובעמדותיו. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה מצביעים על קשר בין הנכונות לביצוע שינויים לבין קווי אישיות ועמדות. המחקר של כץ ואופיר (Katz & Offir, 1991) בדק את הקשר בין אישיות המורה לבין עמדותיו כלפי הפעלת המחשבים במסגרת ההוראה של מדעי הטבע.
מורה העושה את צעדיו הראשונים אל הסביבה הלימודית החדשה חייב להתמודד עם חידושי הטכנולוגיה שאימוצם, כאמור, אינו קל. בהסתגלות לכלי החדש -המחשב- עובר המורה תהליך הדומה לזה שעובר פרח הוראה בתחילת דרכו המקצועית. סנדהלוץ ורינגסטף (1992) בדקו במחקרם את שילוב המחשב בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. במחקר השתתפו שלושים ושנים מורים.  החוקרים מצביעים על שלושה שלבים אותם עובר מורה המתחיל בשילוב המחשב בהוראה. השלב הראשון הוא שלב ההישרדות: המורה מבצע את המוטל עליו רק כדי "לשרוד". רמת החרדה שלו הי גבוהה וקיים חשש אמיתי מפני כל דבר בלתי צפוי. היכולת להתמודד עם דברים חדשים היא מוגבלת. השלב השני הוא שלב השליטה: בשלב זה יש כבר למורה היכולת להתמודד עם בעיות שעולות, למצוא להן פתרון ואף לערוך את השינויים הנדרשים. בטחונו העצמי של המורה רב יותר ואין לו חשש לנסות דברים חדשים. השלב השלישי הוא שלב ההשפעה: זהו השלב המתקדם ביותר מבחינת יכולת שליטה במחשוב עצמו ומבחינת היכולת לנצל את הפוטנציאל הגלום בו להוראה. המעבר בין השלבים אינו מידי ואינו קל, אך מורה המגיע לשלב "ההשפעה" רואה בשילוב הטכנולוגיה בהוראה חלק בלתי נפרד מעבודתו היומיומית.
חשוב לציין כי קשה במיוחד להתחיל את השינוי על אוכלוסיית מורים מנוסים. מורים אלה מהווים את מרב כוח ההוראה בבית הספר. תגובתם האופיינית להצעות לבצוע שינויים בסביבה הלימודית היא, לרוב, בהתנגדות נמרצת. מודעות של מובילי תהליך השינוי לצורכיהם של המורים תעזור בהכנת תמיכה מתאימה.