המעבר של גברים למשפחה חד הורית ותפקודם בחיי היומיום עבודת סמינריון בחינוך:
"תפקידי המינים ומערכת החינוך בחברה משתנה" תוכן עניינים
פתח דבר                                                                                                                      3
מבוא.                                                                                                                           4
פרק א':
נקודות מוצא תיאורטיות:                                                                                     7
1 . הגדרת המשפחה בחברה המודרנית והפוסט מודרנית                                           7
2 . תהליכי התפתחות של המשפחה                                                                          9
3 . משפחות בישראל                                                                                                9
4 . משפחה חד הורית – הגדרות ומישוג                                                                     11
פרק ב':
הורות ואבהות: חלוקת תפקידי הורות                                                             15
פרק ג':
אבות חד הוריים                                                                                                 18
1 . האבדן בבסיס החוויה החד הורית                                                             19
2 . האב במשפחה חד הורית כתוצאה מגירושין                                                          20
3 . האב במשפחה חד הורית כתוצאה מאלמנות                                                        21
פרק ד':
תפקודו היומיומי של האב במשפחה החד הורית                                                              23
1 . אחזקת הבית                                                                                                     23
2 . הטיפול היומיומי בילדים                                                                                       
5
3 . בעיות ניהול ופיקוח על הילד ומרקם היחסים עימו                                        28
סיכום ודיון:
ייחודה של משפחה חד הורית גברית                                                   31
ביבליוגרפיה                                                                                                                   32
מבוא
מטרת העבודה היא לעמוד על טיבה של ה"חוויה" של גברים חד הוריים, מרגע פירוק התא המשפחתי, ועד למאבק ולקשיים היומיומיים העומדים בפני אבות אלו. העבודה מתמקדת במשפחות חד הוריות אשר בראשן עומד גבר, ובוחן את הקשיים של הורה חד הורי בכלל, ואבות חד הוריים בפרט.
כיום, עם התפוררות התא המשפחתי המקובל, וכניסתן של סגנונות משפחה חדשים, הופכת להיות המשפחה החד – הורית תופעה חברתית שכיחה יותר ויותר. תהליך זה מושפע מהעלייה באחוז הגירושין, במקביל להיחלשות חשיבות ערכו של התא המשפחתי המסורתי בחברה המערבית.
מרבית המשפחות החד-הוריות היו בתחילה דרכן משפחות דו-הוריות, אשר נחשבו (ובמידה מסוימת עדיין נחשבות) לדפוס הנורמטיבי המקובל, עם תפקידים מסורתיים מוכרים לבני הזוג. לעומת זאת, המשפחה החד הורית, הינה תופעה חדשה יחסית שעדיין אינה מוכרת במידה רבה. משפחה זו מחייבת בנייה של התפקידים ההוריים באופן שונה מהמודל המוכר והמקובל. אחד המאפיינים המשמעותיים ביותר המשותף לכל המשפחות החד-הוריות, הינו מצב המשבר המתרחש בשעת המעבר ממשפחה דו-הורית למשפחה חד-הורית. נקודת משבר זו גורמת לזעזוע בחיי בני המשפחה, אשר משבש את חייהם של ההורה והילדים כאחד, ומעמיד בפני המשפחה משימות קשות ומורכבות. ניתן לזהות הבדלים ניכרים בדרכי ההתמודדות עם המצב החדש בין המשפחות החד-הוריות השונות, וזאת בהתייחס לרקע הקודם לחד-הוריות, לדפוסי ההתמודדות, לקשריה עם מסגרות תמיכה וליחס החברה אל המשפחה.
משפחה חד-הורית הינה תא משפחתי בו הורה יחיד מנהל משק בית נפרד לעצמו ולילדיו, בלי בן זוג קבוע מהמין השני. רוב המשפחות החד הוריות הינן משפחות אשר בראשן אישה, והן מכונות "משפחות אימהיות". משפחות אשר שבראשן עומד גבר מכונות "משפחות אבהיות" (כהן, 1992).
רוב המחקרים מתייחסים למשפחות "אימהיות" של אם העומדת בראשן, ומעט מאוד ידוע על משפחות חד-הוריות שאב עומד בראשן (שגיא וקורן –קריא, 1988). למרות שניתן להצביע על שינוי מגמה ביחס החברה לגבי מקומו של האב ומשמעותו בהתפתחות הילד, ולמרות שגוף הידע והספרות המקצועית בנושא הולך וגדל בהתמדה, עדיין ייצוגם של אבות במחקר ההתפתחותי נשאר מועט בהשוואה למחקר העוסק באימהות Richards & Schmiege, 1993) ).    בישראל, בדומה למדינות מערביות אחרות, גדל בשנים האחרונות באופן משמעותי מספרם של אבות בודדים בעלי חזקה על ילדיהם, והוא עומד על כ-10% (כץ ופרס, 1996). אולם, הן בחברה והן בשדה המחקר עדיין קיימת הנטייה לראות את האם כדמות המתאימה ביותר לגדל את הילדים, ובמקרים של פרידה או גירושין ההורה שקיבל לחזקתו את ילדיו, הינו בדרך כלל האם.
המחקרים העוסקים במשפחות חד-הוריות מתמקדים בעיקר בבעיות וקשיים העולים מקיום תא משפחתי חד הורי, בעיקר מנקודת התייחסותם של הילדים. כמעט ולא נערכו מחקרים אשר מיקדו את ההורה במרכז תשומת הלב (כהן, 1992). בארץ – בדומה לשאר העולם – מתרכז המחקר החד הורי בעיקר בנשים, וישנה התייחסות מועטת בלבד לאבות חד-הוריים (שגיא וקורן – קריא, 1988). ייתכן כי הסיבה למיעוט המחקרים העוסקים באבות חד הוריים נעוצה בעובדה שמספר הגברים החד-הוריים מצומצם מאוד. קיים מחקר כמותי אשר בחן את אוכלוסיית האבות החד הוריים תוך השוואה לאמהות חד-הוריות (כהן, 1992), אולם כמעט ולא נמצאו מחקרים איכותניים, אשר בדקו את ה"חוויה" הסובייקטיבית של האב החד-הורי.
עבודה זו עוסקת בשאלה:
כיצד גברים שגיבשו תפקידי אב במשפחה רגילה – דו הורית מסתגלים ומתמודדים עם שלל התפקידים המתבקשים מאב במשפחה חד הורית. זוהי עבודה תיאורטית אשר מסכמת ומנתחת את המחקרים הנוגעים להשתנותם של תפקידי גברים במשפחה בכלל ובמיוחד לגבי תפקודם של גברים חד הוריים.
בעבודה זו מוצג מסלולו של הגבר העומד בראש המשפחה החד הורית, החל מפירוק התא המשפחתי הקודם, דרך חווית האובדן הכרוכה בכך, ועד לקיום השגרה המשפחתית – אחזקת הבית, ניהול ופיקוח, גידול הילדים, שילוב קריירה ומשפחה וכדומה. העבודה תפתח בפרק העוסק במישוג והגדרות של משפחה, בפרק זה נענה על שאלות כגון: מהן ההגדרות השונות של המשפחה בחברה המודרנית והפוסט מודרנית? מהם תהליכי ההתפתחות שעברה המשפחה במרוצת השנים? מהם טיפוסי המשפחה השונים בישראל? ומהן למעשה משפחות חד הוריות?   פרק ב' עוסק בחלוקת תפקידי הורות ובאבהות: בפרק זה ננתח את המודלים השונים המשפיעים על חלוקת התפקידים ביחידה המשפחתית. בפרק ג', נעסוק באבות חד הוריים ובאבדן שבבסיס המשפחה החד הורית:
נעסוק בחד הוריות כתוצאה מגירושין וכתוצאה מאלמנות. בפרק ד' נאפיין וננתח את תפקודו היומיומי של האב במשפחה החד הורית, וננסה לענות על שאלות כגון: כיצד מנהל האב את אחזקת הבית? איך מתנהל הטיפול בילדים, ואילו בעיות ניהול ופיקוח מתעוררות במעבר לחד הוריות וכיצד הן משפיעות על היחסים על הילדים? ** הערה:
בעבודה זו קיים ליקוי בציטוט הביבליוגרפיה בסוף העבודה. מאמרים רבים נקראו דרך האינטרנט ואין אפשרות לשחזר את המקורות שלהם. לפיכך, מאמרים מסוימים לא נקראו במקור ושולבו בגוף העבודה וברשימה הביבליוגרפית.