סמינר עיוני בנושא הגדרה עצמית כערך בעבודה סוציאלית

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 5961
מספר מקורות 21

תקציר העבודה

הגדרה עצמית כערך בעבודה סוציאלית פרק א': הגדרת המושגים הנידונים בעבודה ע"פ ספרות מקצועית
1 . הגדרה עצמית היא אחד הערכים האתיים המהותיים ביותר במקצוע העבודה הסוציאלית (Spicker, 1990 ; Abramson, 1989). עובדים סוציאליים מעריכים הגדרה עצמית בהיבט חיובי ובהיבט שלילי. הגדרה עצמית חיובית או חרות, מתייחסת ליכולתו של היחיד לפעול על פי רצונותיו תוך שימוש ביכולותיו ובמקורות הנחוצים להגשמת מטרותיו (Abramson, 1989). פרלמן מציעה כי הגדרה עצמית מספקת ליחיד את הכח להיות אדון לנשמתו ולגורלו (Perlman,
1 975). ערך ההגדרה עצמית מבוסס על העקרון הפילוסופי של אוטונומיה.
בתורות הפילוסופיה, אוטונומיה מוגדרת כסוג של חירות פעולה, בה היחיד מוציא לפועל את תכניותיו בדרכו שלו.  ספיקר (Spicker, 1990) אף הוא מצביע על קשר בין הגדרה עצמית ובין אוטונומיה וטוען שהתפיסה של הגדרה עצמית מתייחסת אך לא זהה לחלוטין, למושגים כמו: אוטונומיה וחירות. לאדם אוטונומי יש החופש להחליט החלטות אך לאו דווקא שיבצען בפועל, לעומת אדם בעל הגדרה עצמית שמוציא לפועל את החלטותיו. לדוגמה, אדם נכה יכול להיות אוטונומי ולהחליט החלטות, אך ללא עזרה הוא יתקשה להוציא אותן לפועל. כעקרון אתי, יש הטוענים כי לעקרון ההגדרה העצמית יש מעט קשר לדרך בה עובדים סוציאליים נוהגים ופועלים. פונים נתונים פעמים רבות ללחץ, והעובד הסוציאלי נתון במסגרת סמכותית אשר מקשה מאד לשמור על ההגדרה העצמית של הפונה. עובדים סוציאליים פועלים למען שינוי המצב של הפונה, מה שאומר שלפחות חלקית הם שם כדי להשפיע על ההתנהגות של הפונים שלהם, והם עלולים להגביל את הבחירות שהפונים עושים. אמנם עובדים סוציאליים מכבדים מספר ערכים אך ערך ההגדרה העצמית אינו עומד בראשם (Spicker,
1 990). פרלמן (Perlman, 1975) מציעה מנגד כי הגדרה עצמית קשורה גם לבניית האישיות והכבוד העצמי של האדם.  פטרנליזם החל כתפיסה עוד לפני שהפך למושג מוגדר, כבר מזמנו של אריסטוטל שטען במאה הרביעית, כי רמה מסוימת של פטרנליזם הינה מוצדקת, בחברה בה אנשים מסוימים הם חכמים יותר מאנשים אחרים (Abramson, 1985). מאז שפורסם החיבור "על  החרות", מתקיים ויכוח על אופיו של הפטרנליזם, ועל ההצדקה לנהוג בו. פטרנליזם בעבודה סוציאלית מוגדר כדאגה עבור הפונה, לקיחת אחריות עליו וטיפול בענייניו על בסיס של עליונות מקצועית.
הצגת הקשר בין שני המושגים
2 . הגדרה עצמית ופטרנליזם הם שני ערכים מנוגדים בהקשרים מורליים, ופילוסופיים (Abramson, 1985). אברמסון (Abramson, 1985) מעלה את השאלה האם יכול להיות איזון הולם בין זכותו של היחיד לנהוג באוטונומיה שעלולה להיות מזיקה לו, כאשר החובה המוטלת על העובד הסוציאלי היא למנוע נזק זה?
האם המתח בין יחידים המאמינים בזכותו של הפונה לקבוע את יעדיו גם אם עלול להיגרם נזק, לבין יחידים הסוברים כי יש מצבים בהם עדיף לנקוט בעמדה פטרנליסטית ולשמוע לעצות מקצועיות, יוכל להיפתר?.
הצגת הדילמות הרלוונטיות לעבודה סוציאליות
3 . לערכים ולאתיקה היה תמיד מקום מרכזי במקצוע העבודה הסוציאלית. הערכים משמשים עקרונות פעולה, סטנדרטיים נורמטיביים המכוונים פעולה ומאפשרים בחירה. במשך מאה שנות היסטוריה של עבודה סוציאלית, חלו שינויים רבים באופן שבו עובדים סוציאליים שילבו ערכים ואתיקה בעבודתם, בתחילה שלטה גישה של פטרנליזם מוסרי אשר התבסס על ההנחה שבמסגרת שליחותה החברתית, העבודה הסוציאלית מקדמת ומשפרת את המוסר של הפונים, על מנת לאפשר להם לחיות חיים מועילים יותר. עם תהליך ההתמקצעות החלו עובדים סוציאליים להסתייג מהגישה הפטרנליסטית ומחוסר הכבוד שהיא ביטאה כלפי מערכת הערכים והאמונות של הפונים. בתקופה זו מושם דגש על הצורך של עובדים סוציאליים לבחון גם את הערכים האישיים שלהם ולהבהירם. זאת בניגוד לתקופה שלפני שנות החמישים, בה הדגש היה אך ורק על הערכים המרכזיים והייחודיים של מקצוע העבודה הסוציאלית, כמו הזכות להגדרה עצמית ולהחלטה עצמית, הימנעות מאפליה, הזדמנויות שוות ועוד (מיכאלי ופינחסי,
2 003).
הצגת הדילמה
2 . מצב זה הציב בפניי את הדילמה הבאה: הגדרה עצמית מול פטרנליזם. בקוטב אחד, שמירה על ההגדרה העצמית, אשר הינה ערך חשוב ומשמעותי בעבודה סוציאלית, של רחלי ופתיחות לקבלת דגמים שונים של קשרי טיפול. מנגד בקוטב השני, נקיטת פעולה פטרנליסטית על מנת לשמור על גבולות המקצוע ועל הכללים הטיפוליים המקובלים. במילים אחרות ניתן לראות זאת כך: למי קודמת נאמנות העובד? מי במרכז, הפונה או המקצוע? שאלה יותר מורכבת היא האם ניתן לחבר ולשלב בין הפונה לבין ערכי המקצוע וכלליו? ושאלה נוספת היא, האם הענות לדרישת הפונה פוגעת או מקדמת את יעדי המקצוע?.
שאלת השאלות בעיני היא: כיצד להשתמש בערכי המקצוע ולעניין שלנו ערך הפטרנליזם, כדי לקדם את ההגדרה העצמית של הפונה ואת האוטונומיה הבריאה שלה, שהם בד"כ יעד טיפולי מרכזי?  בייחוד לאור כך שבספרות המקצועית העוסקת בעבודה סוציאלית, גובשה ההכרה כי התפקיד המרכזי של העובדים הסוציאליים הינו למקסם את הזדמנויות ההגדרה העצמית עבור הפונים (Berlin, 1975 ; Reamer, 1983).
קוד האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים בישראל (1995) קובע עמדה ברורה בשאלת קדימות הנאמנויות: "האחריות העיקרית של העובד הסוציאלי היא כלפי לקוחותיו" (פרק 1.א.). ואולם משפט זה הינו בעייתי, מאחר והחובה כלפי הפונה איננה בלעדית. על העובד מוטלות חובות נוספות כגון חובת נאמנות כלפי השרות המעסיק וערכי היסוד שלו; כלפי המקצוע, ערכיו, מטרותיו ומעמדו; כלפי עצמו כאדם וכאיש מקצוע (פנחסי, 1995).
השלכות הדילמה ובחינתה
3 . ההשלכות האפשריות מקיום הדילמה: בפתירת הדילמה שעמדה בפניי עמדו כמה וכמה שיקולים שונים אותם אפרט להלן, בעד ונגד כל אחד מהערכים בהם דנתי בחלק הראשון של העבודה.  בהמשך תובא דעת הספרות המקצועית ועמדתי האישית.